חיפוש מהיר באגרות קודש – גלו את תורתו של הרבי מליובאוויטש לפי נושאים

תשובה:

מכתב עצה וברכה מהרבי מליובאוויטש לשותפים שסבלו מנזקים בלתי-צפויים מהבנין שברשותם:

הגיעני מכתבם בו כותבים שבזמן האחרון אירע[ו] להם נזקים שלא כדרך הטבע בבנין שלהם. וכשאהיה על הציון הקדוש של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר [הריי"ץ] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אזכירם להצלחה,

ושיוסיף להם ה' יתברך ברכתו בגשמיות, והם יעשו מהגשמיות רוחניות, כפתגם רבינו הזקן ששמענו כמה פעמים מכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר, שה' יתברך נותן ליהודים גשמיות והם עושים מהגשמיות – רוחניות.

ומהנכון היה שירבו בנתינתם לצדקה מהקופה המשותפת שלהם, כיון שכפי שכותבים הבנין זהו בשותפות, ויתנו הצדקה בעין יפה ובמדה רחבה, שעל ידי זה יגדילו "צנורות" הברכה והצלחה מה' יתברך.

כן נכון היה, שבאם אוכלים ושותים באיזה מהחדרים בבנין הנ"ל, שתהיינה שם מזוזות כשרות, וכן ימָצאו שם איזה מספרי קֹדש, וכמו סידור חומש תהלים ותניא, ובכל יום שהבנין פתוח, הרי מהאנשים הנמצאים שם, היינו בעלי בתים או פקידים, יאמרו איזה דבר שבקדושה מאחד הספרים הנ"ל או שיתפללו שם.

מקור: אגרות קודש ח"ח ע' לח 

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש לבעל עסק שחלו שינויים לרעה בעסקיו וחיפש סיבות לדבר:

בנוגע לשאלתו שראה שינוי [לרעה] במצב העסק שלו ובמילא מחפש סיבת הדבר ועלו בידו רעיונות...

והנה השכל הבריא אומר שכאשר יש סיבה גלויה אין מההכרח לחפש גם סיבות נסתרות .. ובנדון דידן הנה ידוע מאמר רבותינו ז"ל אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט [–ההתחייבות לענייני קדושה נחשבת כנקיטת מעשה בפועל, ואין להתחרט ממנה], וידוע גם כן הפסק דין אשר מלח ממון חסר [–הפרשת ממון לצדקה "משמרת" את ממונו כ"מלח"] כלומר, שסגולה לפרנסה זהו ענין הצדקה.

וכיון שזה מזמן רב שקיבל על עצמו בשם העסק להפריש מעשר ומעט יותר מזה לצדקה ועיכב את הדבר משך כמה חדשים ומנהגו של הקדוש ברוך הוא הרי הוא בחסד וברחמים, הרי רמז רמזו להם להזכירם את התחייבותם והזכות שיש להם שלא מלאו נדבת לבם הטהור עד עתה בפועל,

שזהו ביאור מספיק לשינוי בעסק ובמילא אין לו לחפש ענינים אחרים כי אם לקיים את הבטחתם בשלימות והעיקר ברצון טוב,

וכשתהיה החלטתם גמורה להתנהג ככה גם בעתיד והרי כלפי שמיא גליא [–כלפי שמים גלוי] אופן ההחלטה בזה ותהיה גם כן מתוך שמחה ולא מיראת העונש ח"ו, מובטחני שתבוא גם כן הטבה בעסק.

וה' יתברך יזכהו ואת אחיו שיחיה שיחליטו בזה בהקדם היותר אפשרי ומתוך שמחה, ו[ה]שמחה פורצת גדר, להשפיע להם ברכה והצלחה.

מקור: אגרות קודש ח"ח ע' ריג-ד

תשובה:

שלום בבית – שמחה בבית!
מכתב הדרכה מהרבי מליובאוויטש בנוגע לשלום בית:

במענה על מכתבו .. בו כותב אודות היחסים שבינו ובין זוגתו תחיה.

הנה ידוע עד כמה הפליגו רז"ל בענין שלום בית ו[אמרו שכאשר] איש ואשה זכו [ה]שכינה שרויה ביניהם, ובמילא צריך להרבות ריעות על זוגתו תחיה [–לשכנע אותה באמצעות ידידוֹת] שתשוב לביתה ו[לוודא] אשר מכאן ולהבא ישרה השלום ובמילא גם השמחה [תשרה] במעונם.

ובודאי משים לב למאמר רבותינו ז"ל אשר .. אשה דמעתה מצויה ושערי דמעות לא ננעלו [–לדמעות יש כוח השפעה רב למעלה] ובמילא בענינים כמו אלו יש על הבעל לוותר במילי דארעא [–בעניינים ארציים וגשמיים] עד כמה שאפשר, ובפרט בנוגע אליו שיש להתחשב עם השפעת היחסים שביניהם על ילדיהם שיחיו.

ובשים לב לגודל ערך הדברים הנה בודאי כשיתבונן ימצא הדרכים המתאימים להביא בפועל את השלום וה' יתברך יצליחו.

מקור: אגרות קודש ח"ח ע' רי-ריא

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש כיצד להתייחס לקשיים בקיום תורה ומצוות:

כל אחד מאתנו אינו מושלם בכל, במילא חסר לו גם בענינים מסוימים בתורה ומצוות, שעל פי רוב יש לכך אמתלא – הצטדקות – שקשה ליישם את הדברים בחיים בגלל פרנסה, שכנים, או מצד הגוף,

אבל כשמתבוננים, אפילו לזמן קצר, הרי ברור, שמאחר שהוא ברוך הוא, הוא בורא העולם וגם בורא האדם, ותובע זאת מהאדם, בודאי לא ידרוש מהאדם דברים כאלו שעליהם הוא – ברוך הוא – לא נתן כוחות ויכולת לעשות זאת, ובמילא ברור שזה תלוי רק באדם עצמו בלבד,

גם מובן, שה' ברוך הוא שהוא תכלית הטוב, לא ידרוש מהאדם, לעשות דברים כאלו שיזיקו לו, ולאידך, כאשר ה' ברוך הוא, תובע זאת, הרי אין זה שבכך עושים טובה להקב"ה, כי הוא – ברוך הוא – לא חסר לו כלום, ואינו צריך שום טובות מבני אדם, אלא זוהי בכלל טובה לאדם, והוא – האדם – יגיע לאושר האמיתי שלו בגשמיות וברוחניות,

[כי] כשמתנהגים בהנהגה כזו כפי שהקדוש ברוך הוא דורש, יכולים להיות מאושרים באמת, וכאמור לעיל, אפילו כשנדמה שזה קשה, הרי אין זה יותר מאשר נסיון, ועם התמסרות ראויה מתגברים על זה, ועוד שמחים מהנסיון, ש[כן] אחרי זה הפעולות הרבה יותר מענגות ונעימות.

מקור: אגרות קודש ח"ו ע' עד. אגרות קודש מתורגמות ע' 323

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש - על קדושת ארץ הקודש ועל הכוחות המיוחדים שמקבלים שם:

אני משער שמיותר להדגיש לו אודות השם של ארץ ישראל, שאין זה רק שיהודים קוראים לה כך, אלא גם בכל העולם הלא יהודי היא נקראת הארץ הקדושה, וכפי שכתוב בתורה הקדושה שזוהי ארץ אשר עיני הוי' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה,

כלומר, שעד כמה שיהיו קרובים אל הקדוש ברוך הוא כשנמצאים בחוץ לארץ ישראל, צריך שתהיה תחושה הרבה יותר חזקה של קירבה אל השם יתברך כשנמצאים בארץ ישראל.

ובדיוק כשם שכאשר מישהו נמצא במקום מואר באור חזק, והוא עוצם את העינים, ולא רוצה בשום אופן לפתוח אותן ולהיווכח שאכן יש אור ויטען שחשוך, ברור שזה לא משנה את העובדה שהמקום מואר מאוד,

כך גם בנוגע לארץ ישראל שאפילו כאשר עיני-הנשמה - בגלל סיבות שונות - אינן פקוחות לרווחה, אין זה משנה את האמת, שזוהי ארץ אשר עיני הוי' אלקיך בה תמיד,

במילא, כאשר זוכים להיות עוד יותר קרוב אל הקדוש ברוך הוא, בודאי שמקבלים תוספת כח בנשמה, כדי שיוכלו לקיים ולהביא את כל ההחלטות הטובות בפועל ממש בחיי היום יום, וכל הדברים הללו, שנראה שבלתי אפשרי לקיים אותם, הרי כשנמצאים בארץ ישראל, ישנה הזדמנות להיווכח שזה הרבה יותר קל מכפי שחשבו לפני כן, ולא זו בלבד שזה לא גורם נזק ח"ו, אלא אדרבה, זה אפילו עוד מסייע בכל הדברים הנצרכים.

מקור: אגרות קודש ח"ו ע' עג-ד. אגרות קודש מתורגמות ח"א ע' 322-3

תשובה:

להראות דוגמא חיה!
מכתב הדרכה מהרבי מליובאוויטש על האופן הנכון בקירוב המושפעים ליהדות:

...לשאלתו אודות לימוד מקצוע חילוני בגילוי ראש, שיש מקום לומר שעל ידי זה בקל יותר ימצא שפה משותפת.

שתי נקודות בדבר:
א) עניני שולחן ערוך אין נותנין "למסחר", מכירת עבירה קלה בשביל לרכוש מצוה גדולה (כמובן לבד מקרים מיוחדים המפורטים בשולחן ערוך בפירוש שאז אין מסחר ח"ו, אלא דין שו"ע כשאר הדינים),
ב) והוא העיקר, רואים במוחש ובפרט ביחס לנוער, שפשרה אפילו קלה, משפילה בעיניהם הערך וכל האמון בבעל הפשרה שבאם אפשרית פשרה באיזה מהם בדיני התורה והמצוה, הרי זה הוכחה שאין הענינים אמיתיים בתכלית, שהרי באמת - אין מקום לפשרות ונטיה כחוט השערה, ואם יש מקום לפשרה - הרי אין זה דרך האמת.

ואף שאמת אמר אל יברא, שהרי אין צדיק בארץ גו' ולא יחטא, ומבוארים הענינים בשיטת חב"ד שצריך להיות קירוב כל אחד מבלי יוצא מן הכלל, ובהבטחה שמצוה אחת אפילו - סוף סוף יכולה להביא לכל התרי"ג מצות ועל כל פנים לא הפסיד וכו' [וכדברי רבנו הזקן בתניא קדישא פרק ל"ב], ולכן באם אי אפשר אחרת מתחילים בדיבור על דבר מצוה אחת, אבל ביחד עם הנהגה האמורה מוכרח שלא לאמר חס ושלום שזוהי מצוה יחידה (ואודותה מדברים) וצדיק גמור המקיים אותה כי אם להדגיש, אף כי בדרכי נועם ובדרכי שלום, שזוהי רק מצוה אחת מתרי"ג אלא שמפני סיבות עדיין אינו מוכשר שידברו עמו וידרשו ממנו שאר המצות, ומתחילין בדרך מן הקל אל הכבד.

והנה כל הנ"ל - בהדרישה מהתלמידים, אבל בנוגע להמשפיע, מובן שאין כל לימוד זכות האמור, ואדרבה, כשדורש מהתלמידים ומקבלים - צריך הוא להיות דוגמא חיה לא רק למה שדורש מאתם, כי אם לכל אורח החיים אודותו מדבר, ובסגנון חכמינו ז"ל - להיות טופח על מנת להטפיח, והרי התלמידים לומדים קל וחומר, שבאם לרבו מותר לעבור על ענין פלוני, הרי להתלמיד היתר בעוד כמה ענינים וקל למבין.

אגרות קודש חכ"ב מכתב ח'תקלז

תשובה:

להתעורר בתוספת אומץ!
מכתב חיזוק מהרבי מליובאוויטש על ההתמודדות עם הנסיונות בדורנו:

במענה למכתבו... לשאלתו איזוהי הדרך להקל הנסיונות והבלבולים שבדרך החיים של בני ישראל בעולמנו זה, חיים על פי תורתנו תורת חיים ובקיום מצותיה עליהן נאמר וחי בהם.

ידועים בזה דברי רבנו הזקן בעל התניא והשלחן ערוך, אשר מזה גופא צריך להתעורר בתוספת אומץ לחיות חיים על פי הוראת אלקים חיים, מבלי להביט על נסיון קושי וסבל, והוא בהתבוננו - אשר בודאי אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו, ואינו מבקש אלא לפי כחן, ובאם נתוסף בנסיון בודאי ובודאי שמקודם לזה הוסיפו בכחות פנימיים של העומד בנסיון, אלא שכמו בנצחון בדברים גשמים, אם האחד הוא בכבדות, מטיל ספק בכחות שלו ובנפילת רוח, עלול שינצחוהו ויפול גם אם הוא גבור יותר מהמנגד שלו, שלכן הרי הודגש בכמה מקומות על ההכרח לעבוד את האלקים מתוך שמחה וטוב לבב ובטחון חזק בנצחון הטוב והקדוש.

ולא תמיד הוא הזמן לעשיית חשבון קר ויבש (ובפרט חשבון ע"פ הוראת נפש הבהמית)...

ברצוני להוסיף עוד נקודה, ועל פי מה שמודגש בכמה מקומות בנוגע לצבא, ששם צריכה להיות תוספת קדושה, כיון שזקוקים להכתוב אשר - ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך וגו' (שהוא ע"י) והי' מחנך קדוש (דברים כ"ג ט"ו), ובזה תלוי בטחון כל הקבוצה והפלוגה.

 אגרות קודש חכ"ב מכתב ח'תקמט

תשובה:

התלמידים מקללים, מה עושים?
מכתב חינוכי מהרבי מליובאוויטש למורה שביקשה עצה איך למנוע דיבורים לא טובים בין התלמידים:

...[בקשר למה] שכותבת איך אפשר למנוע הביטויים הבלתי רצויים הנשמעים בכתתה [על ידי התלמידים].

יש להסבירם - אשר כל אחד ואחת מבני ישראל, אהבת השם יתברך אליהם עוד יותר מאהבת הורים לבן יחידם אשר נולד להם לעת זקנותם, וכתורת הבעל שם טוב בזה, ועוד - אשר השם יתברך עליו נאמר, "הנוטע אזן הלא ישמע, אם יוצר עין הלא יביט", וכשמדברים טוב על בנו של המקום ברוך הוא - הרי הוא רואה מביט ומקשיב הדבור תוכנו ואופן הדבור. ומובנת הזהירות שצריכה להיות בזה - שלא לפגוע במלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

ומכל שכן וקל וחומר, האם היה מעיז מי שהוא לדבר לא כן על בנו של מלך בשר ודם בנוכחות המלך וכו'.

ובודאי תוכל להוסיף ביאור והדגש בהאמור, ומה שיפעול עוד יותר - באם יתלו בכותל החדר בו לומדים סיסמא שתוכנה לפי ערך - התבונן מה שאתה מדבר כי עין רואה ואוזן שומעת וכו'.

אגרות קודש ח"כ מכתב ז'תקסט

תשובה:

מכתב עידוד מהרבי מליובאוויטש לאדם שהתלונן על מצב רוחו:

...ומה שכותב במכתבו שנמצא במצב רוח ירוד ומתפלא על כך.

שני הענינים תמוהים:

מה שמתפלא על הסיבה למצב הרוח הירוד, והרי כותב רבינו הזקן שזהו מתחבולותיו של היצר הרע [להפיל את האדם בעצבות], וכותב שם באריכות, שמזה מובן שכל מי שלא הגיע למדריגת דוד המלך [שלא היה לו יצר הרע] מנסה אותו היצר גם ב"תכסיס" זה,

והתמיהה השניה היא, מה שמניח [ומאפשר] ליצר הרע שיצליח חס ושלום ב"תכסיס" זה, שלא רק שמפתהו להיות במצב רוח ירוד אלא ש[הוא] נמצא בפועל בו,

ואם לכל אחד ניתנו הכוחות שלא להתפתות ולבטל "תכסיס" זה מעיקרו על אחת כמה וכמה באלו שזיכתה אותם השגחה עליונה לעסוק במוסדות הקדושים השייכים לעדת החסידים, שנקודה הראשית בשיטת החסידות היא עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב דווקא,

ואצפה לבשורות טובות בכל האמור ויהי רצון שיהיה זה בקרוב ממש.

אגרות קודש חי"ח מכ' ו'תרמ

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש ליהודי שהתייעץ בעניני העסק:

בנוגע למה שכותב את הצעת השותפות עם עוד אחד שיש לו כבר עסק כזה - הדבר תלוי בתכונת הנפש ואופי של הלה, וכיון שכפי שכותב הוא כבר זמן רב בעסק, מן הסתם יודעים בזה בפרטיות.

בכללות יש לקחת בחשבון, שכאשר בא שותף מעסק מבוסס כבר, הוא מדגיש את תביעותיו וחש עצמו חזק יותר, והרי יש לזה מקום גם בשכל ויושר - לכן יש לקחת בחשבון מראש גם את זה, וגם את הצד הטוב הנוסף - שהרי התחרות נעשית יותר קטנה.

תרגום מאגרות קודש ח"כ ע' רנד