חיפוש מהיר באגרות קודש – גלו את תורתו של הרבי מליובאוויטש לפי נושאים

תשובה:

מכתב מענה מהרבי מליובאוויטש ובו עידוד לבכיר ב"תעשיה האוירית" על שי מיוחד ששלח:

הנני מודה לו על שימת לבבו לשלוח לי את תמונת [מטוס] ה"כפיר" [ה"כפיר" הוא מטוס קרב, שיצירתו והצגתו לראווה הסתיימה בקיץ תשל"ה (1975). המו"ל] .

והתקוה שיש בזה סמל למצב רוחם של מר וחבריו ומושפעיו שיחיו, על אחת כמה וכמה שאין כל מקום לנפילת רוח חס ושלום בפני הגויים וכו', שאף על פי שמצד טענת ״כוחי ועוצם ידי״ הרי גלוי וידוע שעמנו הוא המעט מכל העמים, ובפרט כפי שהמצב משתקף באו"ם, שהמיעוט הוא שם באין ערוך.

אבל מהצד השני, כשמקשרים את המצב בכח האמתי של היהודים, וכלשון הכתוב ״ישראל בטח בה׳ עזרם ומגינם הוא" — אזי בטלים כל החשבונות, ועד לאופן של ״תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן״.

בכבוד ובברכת החג.

מקור: אגרות קודש חל"א ע' יז

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש לחייל אודות חשיבות מצות הנחת תפילין והשפעה בזה על חבריו החיילים:

. . בודאי מדייק ככל הדרוש במצות תפילין. ובפרט שעליה נאמר וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ.

ובמקומו וסביבתו עתה בטח מוסיף ומשתדל ככל התלוי בו – שכל חבריו שליט"א יעשו ככה. והרי זהו גם טובת היחיד וטובת הרבים וטובת הכלל [להצלחת הצבא, כדלהלן].

ונאמר וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ – אשר אז (ככתוב בתחילת הפסוק) ה' אֱלֹקֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מֵחָנִיךְ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ.

מקור: ממכתב ט"ו סיון תשכ"ט

תשובה:

קטעים ממכתב-כללי מהרבי מליובאוויטש אל בני ובנות ישראל:

...מבט בלתי משוחד ובלי משפט קדום על תולדות ישראל הארוכים מוכרח להביא לידי מסקנא אשר קיום עמנו ודאי שאינו תלוי בשפע חמרי או כוח גופני. אפילו בימים הטובים ביותר, בימי הממלכה המאוחדת של שלמה המלך ע"ה, הי' עם ישראל ומלכות ישראל קטנים בהשוואה אל המלוכות בעולם באותה תקופה מצרים אשור ובבל. כן ברור כי לא המלוכה ולא הקרקע הגיאוגרפית הבטיחו את קיומנו, כי קצרה ביותר היא ההיסטוריה שלנו בתור עם עם מדינה משלו, בהשוואה עם דברי ימי גלותנו, ללא מלוכה וללא ארץ.

כן אין לראות בשפה יסוד חיוני בקיומנו כי עוד בימי קדם שמשה הלשון הארמית כשפת הדיבור של העם: חלקים שונים בתנ"ך, כמעט כל התלמוד הבבלי, הזהר הקדש וכו' נכתבו בלשון הארמית. בימי ר' סעדי' גאון והרמב"ם היתה השפה הערבית לשונם של רוב המוני העם ולאחר מכן אידיש ושפות אחרות.

כן אי אפשר לאמר כי מין תרבות או מדע כלליים הבטיחו את קיום אומתנו, כי דברים אלה נשתנו תכלית שינוי מתקופה לתקופה.

נשאר רק דבר אחד שהוא הצד השווה לכל הזמנים, כל הארצות וכל התנאים שבדברי ימינו: התורה והמצוות אותם שמרו ישראל בחייהם היום יומיים במסירות נפש שאין למעלה הימנה.

...סוד קיומנו כעם הוא "הן עם לבדד ישכון", כל יחיד ויחיד, איש ואשה ותינוק - כולם עובדים רק לה' אחד, עפ"י תורתנו שהיא תורה אחת, נצחית אשר לא תהא מוחלפת חס ושלום. היותנו שונים מן הכל לא חולשה היא לנו אלא זהו כוחנו. רק בדרך התורה והמצוות נוכל למלא את תפקידנו העקרי והמהותי אשר הוא לפי ציוויו של יוצר העולם כלו - להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" ועל ידי זה "גם סגולה מכל העמים".

מקור: נדפס באגרות מלך ח"ב ע' כד ואילך

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש לרופא עיניים, על טיפול בבריאות העיניים בגשמיות וברוחניות:

...כיון שחיים אנו בתקופה שלעת עתה נמצאים כמה וכמה הזקוקים לרפואה בכלל, ובפרט בשטח שהתמחה בו כבודו - רפואת עיניים, שיצליח לרפא חולים ועד לרפואתם שלימה.

וכן יהי רצון שינצל השפעתו גם "לפקוח עיניים עיוורות" בנוגע לאור התורה ומאור שבה, לראות האור הזה כי טוב, שכל אחד ואחת מהם ומאתנו יגשים בחייו וגם בימים האפורים (בסגנון הנביא) "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה" (ישעיה מ, כו), ובהמשך הכתובים שם - "לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל נִסְתְּרָה דַרְכִּי מה' גו' וְקֹוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים גו'".

והרי תושבי ארצנו הקדושה, ארץ אֲשֶׁר עֵינַי הֵ' אלקיך בָּהּ מֵרֵאשִׁית ועד אחרית שנה, ראו זאת גם בעיני בשר בחדשים שעברו [בנסים שהתחוללו ב'מלחמת ששת הימים'. המו"ל].

בכבוד ובברכה ובפריסת שלום לעוזריו שיחיו.

מקור: אגרות קודש חכ"ה מכתב ט'תמא

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש אודות העוצמה הרוחנית שמאחורי הצלחתו של צה"ל:

בנועם קבלתי סמל פקוד הצפון שהואיל מר לשלוח

...נקודה עיקרית בצבא, שאף על פי שלעיני בשר נראה שהצלחת הצבא תלוי בנשק מתוחכם ובאנשי צבא מתוחכמים בהפעלת הנשק וכו', אבל כל הבקי בעניני צבא יודע שההצלחה תלויה בעיקר בתוקפם הרוחני של אנשי הצבא והפקידות, ועד שזה פועל שמלכתחלה לא יהי' צורך בניצול הנשק, ובלשון הכתוב תפול עליהם אימתה ופחד, שלא יהינו להתגרות מלחמה.

וזהו גם כן סוד קיומו של עמנו, שאף על פי שהוא המעט מכל העמים, אבל מכיון שהוא עם הנבחר, עם הספר והרוח, וקשור ביהדותו, אין כח גשמי בעולם שיסכן נצחיותו. וזהו גם סדר תקיפותו וגבורתו של צה"ל, ומקרא מלא דבר הכתוב ״ישראל בטח בה׳ (ומובטח לו) עזרם ומגינם הוא״. ואף שכמובן צריך לעשות כל הדרוש בדרך הטבע, אבל סוף סוף תוקף הבטחון בה׳ וביחידו של עמנו, עם ה׳, הוא שעושה חיל. וזה פועל עד כדי כך, אשר, כנ״ל, תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן, ולא ירים איש את ידו ואת רגלו, כי נפל פחד היהודים עליהם - על ידי זה שהיהודים קשורים ביהדותם.

מסרו לי שכבודו עוזר לצעירי חב"ד במבצעים להרמת רוחם של אנשי צה"ל ולקרבם לתורה ולמצוותיה'. ובודאי כמו בכל ענייני טוב ימשיך בזה באופן דמוסיף והולך. וה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום.

בברכה להצלחה רבה בכל האמור,

מקור: אגרות קודש חל"ד ע' ריד-רטו

תשובה:

מכתב חיזוק והדרכה מהרבי מליובאוויטש ובו עצות לחיזוק רוחני:

קבלתי מכתבו... בו מבקש ברכה לכך שקשה לו להירדם ומפחד, ושואל מה דעתי בזה:

לדעתי עליו להסיח דעתו מזה לגמרי, וישתדל בהקדם האפשרי לבדוק את התפילין, ציצית וגם את המזוזות בדירתו, האם הן כשרות כדין,

וגם יקח על עצמו (בלי נדר) לשמור את התקנה של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לומר בכל יום לאחר התפלה בבוקר שיעור תהלים (כפי שהתהלים מחולק לימי החודש) ובכל יום חול לפני התפילה בבוקר לתת מטבעות לצדקה,

וגם להשתדל שלא יעבור יום שלא ילמד בו לכל הפחות כמה פסוקים בחומש מפרשת השבוע, ולימוד מסויים מתורה שבעל פה שיותר נוח לו, והנני מקוה שיתייעץ עם אנ"ש [חסידי חב"ד] והם יתנו לו עצה טובה בזה.

מוכרחים לדעת בעל פה 'משהו' מתורה ולכל הפחות כמה פרקי תהלים ומשניות, וכשנדמה לו איזה פחד או מחשבה לא שמחה, יחזור אז במחשבתו פרק תהלים או משניות שיודע בעל פה, ואז בטח ירגיש טוב ויבשר לי בשורות טובות בזה.

מקור: אגרות קודש חכ"א ע' קעא

תשובה:

מכתב חיזוק מהרבי מליובאוויטש, על ההתחזקות בבטחון בבורא עולם ומנהיגו:

במענה למכתבה . . בו כותבת על דבר שדואגת וכו' ושואלת עצה בזה.

ועצה היעוצה וגם פשוטה היא ההתחזקות בבטחון בהשם יתברך בורא עולם ומנהיגו שהוא המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, ובהתבוננות בדברי נעים זמירות ישראל, בשם כל אחד מבני ישראל, "ה׳ רועי לא אחסר", "השם לי לא אירא", ותלמד כמה פעמים מזמור האמור (פרק כ״ג בתהלים) עד שתדע תוכנו היטיב ומזמן לזמן תתבונן בזה, והרי ה"צורר" המוזכר במזמור זה כולל גם היצר הרע ועניניו, שהם ה"צוררים" הפנימיים של איש ואשה הישראלים.

ובפרט מובן הענין על פי המבואר בתורת החסידות איך שהשם יתברך הוא עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב ומשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית.

ולגבי מה שכותבת אודות [מעשים לא טובים שעשתה ב]עבר, הרי אין לך דבר העומד בפני התשובה, אלא שגם תשובה צריכה להיות מתוך בטחון חזק בהשם יתברך ולא חס ושלום מיאוש.

מקור: אגרות קודש חכ"ב ע' פא

תשובה:

מכתב עידוד מהרבי מליובאוויטש לאדם שהיה זקוק לכך:

...בטח זוכר, ורצוני להדגיש כאן שגם יקיים, את מה שכבוד קדושת מורי וחמי אדמו״ר אמר לו וחזר ואמר, שצריך להיות תמיד בשמחה.

בטח זוכר גם את שיחתנו, שהעולם אינו הפקר חס ושלום, אלא כשם שהקדוש ברוך הוא ברא אותו, כך הוא מנהיג אותו גם כעת, בכל עת ובכל שעה, שום דבר לא נעשה ללא השגחה פרטית. זוהי אמונה פשוטה של כל בני ישראל, מאמינים בני מאמינים.

כולם גם מאמינים שהקדוש ברוך הוא - הוא תכלית הטוב, לכן בטוח, שכל מה שהוא עושה הוא לטובה.

כשזוכרים זאת, ומזמן לזמן מתבוננים בזה, יותר קל להבין הרבה התרחשויות בחיים, והדבר העיקרי הוא, שזה נותן את הבטחון האמיתי בחיי היום יום, כפי שדוד המלך אמר: "ה׳ רועי - במילא - לא אחסר . . כי אתה עמדי".

מקור: תרגום מאגרות קודש ח"ד ע' קסד

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש ליהודי שהביע לחץ ממצב חייו באותה עת:

במענה למכתבו . . וגם הידיעה על ידי הטלפון.

הנני מתפלא עליו, שלמרות שראה בחייו הפרטיים ועל אחת כמה וכמה בחיי אחרים נפלאות השם יתברך, ופעמים אפילו כאשר לא נראתה שום עצה המצב נשתנה כל כך לטוב עד שהתפלאו והצטערו
מדוע היו קודם ב"מרה שחורה" [=בעצבות].

וידוע פתגם החכם, ש"העבר הוא מלמד העתיד", ובמילא צריכים להיות חזקים בבטחון ש"כָּל מה דְּעָבִיד רַחְמָנָא - לְטַב עָבִיד", ובמשך הזמן זוכים לדרגה גבוהה יותר, ש"גם זו לטובה" (שזה עצמו טוב ולא רק סיבה לטוב, כפי שידוע ההבדל בין הסיפור ד"כָּל מה דְּעָבִיד רַחְמָנָא - לְטַב עָבִיד" (ברכות ס, ע״ב) והסיפור של [נחום איש גם זו ואמירתו] "גם זו לטובה" (תענית כא, ע״א))...

המחכה לבשורות טובות...

מקור: תרגום מאגרות קודש ח"ט ע' עב

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש על תחושת הבטחון האישי החזק בבורא:

...בכלל, תחושת הבטחון של אדם תלויה, בפרטים רבים, בדבר שחוץ ממנו ונעלה ממנו. במלים ברורות יותר, [התחושה נובעת] מרגש האמונה והבטחון בבורא עולם, בכלל, ובורא "עולם קטן – זה האדם" – בפרט.

לאחר הזעזועים הגדולים של דורנו, שזעזעו יסודות רוחניים מגוונים, וניתקו אנשים רבים משרשים עמוקים של מסורת משפחה ועם, השפיע הדבר על אנשים רבים, שנדמה להם שהם תלויים באויר.

כוונתי אפילו המאמינים שבהם, שאצלם נהיתה האמונה דבר שאין לו קשר עם חייהם המעשיים: חושבים על כך, אומרים "שמע ישראל" או "מודה אני", לעתים קרובות אכן גם עם פירוש המילות, ועדיין מסתובבים כל היום עם הרעיון שהם בודדים, וכל אחד מסיק מזה מסקנות לפי טבעו ותהלוכות נפשו.

כדי להחזיר אנשים אלה לאיזון, הדרך המעשית היא לחשוף בהם את מסורת המשפחה ומסורת האבות, שגם כעת טמונה אצלם בנשמה.

אז הם יווכחו שאדם אינו בודד, ויתרה מזו, שאדם אדון לגורלו רק עד גבול מסויים, והעיקר בכלל תלוי בהקדוש ברוך הוא.

במילא הוא לא צריך לשאת את הכל על כתפיו, לחוש אחריות עצומה עבור הכל, שלא לדבר על תחושת יאוש לדברים מסויימים או מצבים מסויימים.

כאשר מקשרים אנשים אלו עם רגש של אמונה ובטחון, שבלי ספק מושרש בהם עמוק, מביא להם [רגש] זה מנוחה, ומסייע להם לעבור את ה"בעל כרחך אתה חי" בבריאות, ולבצע טוב יותר את התפקיד שיש לכל אדם בחיים.

מקור: אגרות קודש ח”ד אגרת תתקעז, אגרות קודש המתורגמות ח”א עמ' 186 ואילך