תשובה:

... ומ"ש מאין יבוא עזרי (=ספר תהילים) הנה ידוע הפירוש על פי חסידות, שזהו לא רק שאלה אלא גם המענה שמאין היינו עתיקא קדישא, דלית שמאלא בהאי עתיקא ובמילא ממשיך טוב מבלי העלמות והסתרים והוא הנותן עזר בכל מצב בכל זמן ובכל מקום (ראה זהר הקדוש פ' בשלח ס"ד ע"ב, פ' שלח קנ"ח ע"ב) ומבואר בלקו"ת שמע"צ צ, ב.

אגרות קודש כרך ז ב'צג

תשובה:

בעת היותי על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הנני מזכיר אותו ואת ב"ב שיחיו ובפרט לעניני שידוכים וזווגים, אבל בטח ידוע לו הכתוב וברכך ה"א בכל אשר תעשה, אשר צריך ג"כ לעשות, וידוע ג"כ מאמר הרה"צ ר' זוסיא מאניפאלי זצ"ל, אשר מכל אדם יש ללמוד ענינים בעבודת השי"ת ואפילו מאלו שאינם מתנהגים כדבעי, והוא למד מהנהגת גנב כמה דברים, ומהם שכאשר מנסה בפעם הראשונה ואינו מצליח, בכ"ז מנסה ג"כ פעם שני' ושלישית עד שסו"ס עולה בידו הדבר, ומרובה מדה טובה וכו' ובפרט בענין זווגים שרז"ל אמרו קשה וכו' שצריך לנסות פעם אחר פעם אבל סוכ"ס בטוח הדבר שימצאו זווגים הגונים, ואין לפחוד ממה שנזקקים להשתדלות בדבר.

אגרות קודש כרך ה א'שכט

תשובה:

במענה על מכתבו מכ"ה אייר, נעם לי לקרות בו אשר כמה ספיקות שהיו לו, חוסלו, וכמבואר בספרים הק' אשר ספ"ק בגימט' עמל"ק הכוונה לקליפת עמלק, שבדוגמת עמלק כפשוטו ענינו שאף שהאמבטי' רותחת קופץ לתוכה, ובלבד לקרר את בני ישראל וכמ"ש אשר קרך [עיין במדרש תנחומא שם], ומזה בנין אב לכל הספיקות שמזכיר אשר מקורם כפי האמור וד"ל.

במ"ש אשר קרא בספרי התוכנים ע"ד כוכבים שקרן האור משם צריך ללכת הרבה יותר משית אלפי שנין [=גיל העולם על פי התורה] עד שיגיע לארץ, ומקשה איך יתאים עם המובא בתוה"ק שנמצאים אנו בשנת ה'תשט"ז לבריאה.

הנה אפילו את"ל שחשבון הנ"ל ע"ד מרחק הכוכב - אמיתי הוא (כי גם בזה יש חילוקי דיעות בין התוכנים) אין מזה קושיא לתאריך הבריאה, שהרי כמו שנבראו הכוכבים נבראו ג"כ קרני האור, וכמו שיכול השי"ת לברוא כוכב שרק אז ואח"כ יתחיל להאיר, כן אפשרי שיברא הכוכב ביחד עם קרני האור היוצאים ממנו. ובפרט ע"פ הנאמר בפרשה ראשונה שבתורתנו ויהי בקר יום אחד, ו"יהי מאורות" אך ביום הרביעי, היינו שהיתה מציאות אור בקר קודם תליית המאורות ברקיע השמים.

במ"ש שראה בס' פלוני, אשר יש לומר שששת ימי בראשית אינם ימים של כ"ד שעות כו' וכו' - ולצערנו נמצאים פירושים כאלו גם בעוד ספרים, אבל מעקמים הם את הכתובים מפני, שבמחילת כת"ר, לא ידעו כדי צרכם "היסודות" עליהם נבנו השערות החוקרים השונים במדעים בהנוגע לתאריך הארץ. כי הידיעה והחקירה ביסודות אלו מוכיחה לשכל הבריא שאינם אלא השערות ורחוקים מודאיות, וכן הוא דעת בעלי המדע וכמובא בספריהם הם, אף שמעלימים הספיקות שיש להם בהיסודות, בספרים הנלמדים בבתי ספר להמתחילים בזה. ולמותר להאריך ולהעיר על הראי' הכי פשוטה, שששת ימי בראשית ענינם - של כ"ד שעות, כיון ששמירת יום השבת לאחרי ששת ימי השבוע קשור בזה.

בודאי יודע משלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בחומש תהלים ותניא הידועים ועכ"פ ישמור אותם מכאן ולהבא, נוסף על לימוד שיעור קבוע בתורת החסידות.
אגרות קודש כרך יג ד'תט

תשובה:

במענה על מכתבו בו כותב אודות סדר לימודו ומסיים אשר מחשבות זרות מבלבלות לו מהיגיעה בעבודת התפלה, וכבר ידועים הענינים בזה אשר שמירת קדושת הברית והלשון ממעט המחשבות זרות כן צריך שיהי' הספר או הסידור פתוח לפניו שהאותיות מאירות ומגרשים מחשבות שאינם מענינם. וע"פ המבואר בלקו"ת ס"פ קדושים הנה כשיש אותיות דתורה בכלל ובפרט אותיות דפנימיות התורה חקוקים במוחו הרי זה ממעט לאט לאט אותיות המחשבה שמנגדים לזה והשי"ת יצליחו לבשר טוב בכל הנ"ל.
אגרות קודש כרך ט ב'תתעה

לכתבו אודות מחשבות זרות בשעת הלימוד ותפלה, ידועה העצה לזה, אשר יהי' הספר או הסידור פתוח לפניו בעת הלימוד והתפלה, והאותיות אוחזות את המחשבה ותופסות אותה.ומאחר שהובטחנו יגעת ומצאת, וזכה ללמוד בישיבה הק' תומכי תמימים, מיסודם ובהנהלתם של רבותינו נשיאינו, בודאי כשילמוד בהתמדה ושקידה ימשיך זה ברכת השי"ת בכל המצטרך לו.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.
אגרות קודש כרך כב ח'שנז

מענה על מכתבו, בו כותב ע"ד ענין המחשבות המבלבלות אותו כו', הנה יסיח דעתו מזה לגמרי ויהי' מן המוכן אצלו בעל פה אותיות התורה ובטח יודע ג"כ בע"פ פרקים בתניא ומאמרי חסידות.
ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בשם כמה מנשיאינו, אשר כשהתאוננו לפניהם על עניני מחשבות זרות, ענו: אין א פוסטקע קריכט. ובמילא כשהמוח ממולא מאותיות התורה והתפלה וכאשר יודעים אותם בע"פ הרי גם בזה הזמן שאין חוזרים עליהם בפו"מ, הרי הם חקוקים במוחו וכדאי' בלקו"ת ד"ה והדרת פני זקן, ובמילא כשאין זה פוסטקע (מקום ריקן) קריכט מען ווייניקער, ואם לפעמים גם הן, הרי בנקל לגרשם.

בברכה להצלחה בת"ת ביראת שמים.
אגרות קודש כרך ה א'שעד

במענה על מכתבו מכ"ח אד"ר. הנה לענין מחשבות זרות צריך להרבות באותיות התורה ואותיות התפלה ושיהי' גם כן חקוק במוח זכרונו איזה פרקים תניא ואיזה פרקים משניות שזה מגין אפילו בשעה שאין חוזרים אותם ואפילו במחשבה, וכמובן בלקוטי תורה סוף פ' קדושים. ובמילא מהנכון שילמוד בע"פ גם את דרוש הנ"ל והדרת פני זקן.

כיון שלעתים תכופות מחשבות הנ"ל מבלבלות דוקא בעת התפלה ובעת הלימוד, לכן טוב שבעת התפלה ובעת הלימוד יהי' הסידור או הספר שלומד לפניו באותו מקום שעומד, וכשירגיש שמחשבותיו מתפזרות הרי יעיין תיכף בהסידור והספר, שאותיות הכתב האלטען איין.[=מחזיקות אותו]
אגרות קודש כרך ח ב'תקכה

תשובה:

במענה למכתבו מכ' תמוז והקודמו, בו כותב אודות מצב פרנסתו והסברות בהנוגע לפרנסה בעתיד, ושואל דעתי בזה.

ובכלל אין עוזבים ענין של פרנסה בעסקים ובפרט כשהמדובר בבעל משפחה, בשביל לנסות עניני פרנסה חדשים, ובמיוחד אשר בפרנסתו דעתה עושה זה כמה זמן, אף שככתבו הסביבה בה אינה מתאימה, הרי דרים הם עתה בסביבה דאנשי יראי שמים וכו' ולכן סוף סוף הסביבה במקום עבודתו לא תהי' לה השפעה כל כך באם יחליט בעצמו שעליו להתנהג מתאים להוראות תורתנו תורת חיים ובקיום מצותי' עליהם נאמר וחי בהם, אלא שכמובן ומעוד כמה טעמים אין כדאי כלל להכנס בוויכוחים עם הנמצאים במקום פרנסתו עתה, כי אם להיות דוגמא חי' להנהגת בן ישראל אשר כל אחד מהם נקרא בן אברהם יצחק ויעקב.

רואים במוחש אשר היחס לכמה ענינים וסביבות תלוי בהגישה, כוונתי לומר, שבאם יביט על מקום פרנסתו עתה בהעדר שביעת רצון ואולי עוד יותר לרע עלול [...] על הנמצאים שם, אבל באם יביט על זה כמקום פרנסה שביכולת להשתמש בהפרנסה לעניני תורה ומצות חינוך ילידיהם על דרך התורה והמצוה, אשר ככל ענין של פרנסה קשורים הם בקישוים שכן הוא בכל ענין פרנסה שתהי', ואז הצד הבלבול שבפרנסתו לא תהי' קשה כל כך ולא ישפיעו עליו כלל.

נעם לי לקרות במכתבו מהתחברותו וקרבתו לאנשי חב"ד שבמקומו, שתקותי שגם בעתיד יהי' כן, וכבר נאמר ותשועה ברוב יועץ.

אגרות קודש כרך כב ח'תצ

תשובה:

במ"ש אודות האברך... הנה מה שאמרתי לו בהנוגע לחלב עכו"ם הוא - ע"פ סיפור הידוע מכ"ק מו"ח אדמו"ר (וכמדומה גם נדפס), שחלב עכו"ם מעורר ספיקות באמונה, ואלו הדברים שאמרתי לו, ושאם בכל הזמנים הי' צריך להזהר מהנ"ל כמובן ופשוט, עאכו"כ הנוער דארצוה"ב ובפרט באלו הלומדים במוסדות ששם תערובות טו"ר, ולאום מלאום יאמץ, וד"ל.

אגרות קודש כרך טז ו'יז

תשובה:

...וכוונתי בזה, מה שנדמה לי כבר כתבתי לו, ענין הפאה בביתו, וכפי שכמדומני כבר רמזתי לו, שהדבר אינו משתנה ובודאי אינו נהיה מתוקן, על ידי זה שמעלימים עין ממנו, והשם יתברך לפניו נגלו כל תעלומות. והצער בקשר לזה מובן, על פי הזוהר הקדוש (מובא באחרונים שו"ע או"ח) חלק ג' קכ"ו ע"א, בעיא איתתא לאיתכסא בזיוותא דביתא (מזה מובן עד כמה עוד יותר מחוץ לבית) ואי עבדת כן... בנהא יסתלקן בחשיבו וכו', מתברך בכולא בברכאן דלעילא בברכאן דלתתא בעותרא בבנין בבני בנין, ע"ש היטב. רצוני להדגיש שוב, שאין כאן מינה ומקצתה של ענין של קפידא, אלא צער וכאב... ויהי רצון שסוף כל סוף כל אחד מאיתנו יראה כיצד הקב"ה משפיע ברכה והצלחה בגשמיות וברוחניות, ויעשה את הכלים הנחוצים לקבל ולנצל את הברכה במלוא היקפה. ובבואנו מחודש הגאולה חודש תמוז, גאולת רבנו נשיאנו [הריי"צ זצ"ל] וגופא בתר רישא אזיל, יגאל כל אחד ואחד מאיתנו בתוך כלל ישראל מכל עניינים המבלבלים ויוכלו לעבוד השי"ת בשמחה ובטוב לבב

אגרות קודש מתורגמות, חלק ג - איגרת ו'-תל"ו - מתוך כרך י"ז עמ' רפ"ח

תשובה:

במענה על מכתבה מג' לך, בו שואלת באשר יש אפשריות עתה להעביר בית מסחרה לפנה מרכזית יותר, אבל עי"ז תכנס בעוד חובות.

לדעתי בכל זה כדאי הדבר, בכדי להרחיב הכלים של פרנסה, ואז מתקיים הכתוב הרחב פיך ואמלאהו. ובלבד שירחיבו ג"כ את צנורי הפרנסה, היינו בהענינים דהידור במצות, בהנהגת כל אלו התלוים בפרנסה של בית מסחר זה, כל אחד לפי מצבו ובענינו.

ובודאי תסביר לכל אחד ואחת מהם את גודל הענין דהידור במצות בלאו הכי, ובפרט במצבם עתה. והשי"ת יצליחה לפרנסה במנוחה ובכשרות ובהרחבה.

אגרות קודש כרך י ג'כב

תשובה:

במענה חמכתבו מב' מ"ח, בו כותב אודות החובות שנצטברו במשך השנים האחרונות, ולכאורה אינו רואה לע"ע אופן איך לסלקם, ולכן עלה בדעתם, אולי כדאי לנסוע לחו"ל למשך איזה שנים ולהשתכר שם באופן שלא רק יכסה ההוצאה השוטפת אלא גם יספיק לסלק החובות.

והנה מובן שלכל לראש יתוספו הוצאות הנסיעה הלוך ושוב אשר לא מועטות המה, נוסף על מה שבכלל העתקה ממקום למקום קשורה עם הוצאות מיוחדות, כן מובן שאין ודאות מוחלטת שבמדינה שיבוא ישתכר באופן המתאים לכסות כל ההוצאות והחובות, שהרי אין בידם של המבטיחים להבטיח אלא במשך שנה ושנתים, וגם זה באם לא ישתנו התנאים ביותר ועוד ספיקות בזה, ונוסף על כל הנ"ל באים ג"כ הקישוים בהסתגלות במקום החדש ובפרט בהנוגע לילדים קטנים, דמכל הלין טעמי לא נראית לי סברא האמורה, ועליו להתענין על אתר בענין של פרנסה נוסף על משרתו הקבועה וכמו שראה חסדי השי"ת בנוגע לשידוך, ילדים, דירה וכו' (ובטח זוכר שגם בזה הי' מיואש ח"ו), תקותי שגם בזה יהי' בעתיד יותר טוב מאשר משער, ובלבד שיוסיף התענינות ואליבא דנפשי', בהצנור וכלי בהמצטרך לו ולב"ב שיחיו...

בברכה לבשו"ט בכל האמור והכל הולך אחר החיתום, יעשה את שלו להרבות אומץ בעבודתו בקדש וכמסובב מהסיבה יבשר טוב גם בעניניו הפרטים.

אגרות קודש כרך טז ה'תתלג

תשובה:

ובהקדמה: ישנם ענינים סותרים זא"ז, וא"א אלא שאחד מהם יהי' בטל לגמרי או שלא יחולו שניהם בנושא אחד בבת אחת. וכמו בנדו"ד ענין הבחירה וענין הגזירה שהם סותרים זא"ז, ולכן אחד מהם (גזירה) בטל לגמרי - וכמו"ש (ברמב"ם הנ"ל ובכ"מ) שאין מעשי האדם בגזירה מלמעלה - או שאינו חל בנושא ההוא שחל ענין הבחירה, וכנ"ל דגזירת ועבדום חלה על כללות האומה וענין הבחירה על אישים פרטים.

ב' - כנ"ל, שאינם חלים בב"א בנושא אחד. ג' - שאף ששניהם אמתיים בב"א ובנושא אחד בכ"ז ל"ק, כי הראי' אינה צודקת.

בנדו"ד - ענין הידיעה אינו סתירה לענין הבחירה. פירוש: ידיעתי ברור שאם אזרוק מחר אבן יפול סו"ס לארץ - אין ידיעה זו עצמה סתירה לדעה שתאמר שהאבן יש לו בחירה אם ליפול לארץ או להשאר באויר, שהרי גם לפי דעה זו אפשר שיבחר האבן ליפול לארץ. אלא שידיעתי אינה אלא ראי' שאין בחירה לאבן. ואופן הראי' הוא, אשר כיון שידיעתי היא ברורה בלי שום ספק ואת"ל שיש לאבן בחירה, איך אפשר לי לדעת מקודם במה יבחר האבן. היוצא מזה - אשר את"ל שאף שאינו מובן בכ"ז יש בידי לדעת מקודם במה יבחר האבן, הרי אין כאן ראי' כלל.

או ע"י דוגמא שני': ראובן יודע עתידות שיגיד בנוגע לשמעון הנמצא בקצוי תבל (היינו שא"א שישפיע עליו בשום אופן), מעשיו ופעולותיו שבעתיד, אין אמירתו משפעת על בחירתו של שמעון. אלא שראובן יודע ששמעון יבחור בבחירתו החפשית אופן זה.

היינו שבחירתו של שמעון משנה את ידיעתו של ראובן ולא להיפך. הבחירה היא הסיבה והידיעה המסובב, והוא ממש כמו הידיעה הבאה אחר הבחירה, שפשיטא דאין סותרים זא"ז, מפני שהבחירה היתה חפשית כי לא הושפעה מהידיעה ואדרבה הידיעה תלוי' בתוצאות הבחירה וזהו, כביכו', אופן ידיעת הקב"ה. וכמרז"ל (ירוש' ר"ה פ"א ה"ג שם סוף יומא): הקב"ה רואה את הנולד. ואם תאמר כיון שהבחירה היא חפשית לגמרי א"כ איך אפשר לדעת מקודם במה יבחר - ע"ז תירץ הרמב"ם שם שאין ידיעת הקב"ה כידיעתנו ואין בנו כח לידע איך ידע הקב"ה.

אגרות קודש כרך ג  תלט