תשובה:

במענה למכתבה מיום.. כותבת אשר משך זמן הכירה אברך, והיתה תקופה שנתקרבו זל"ז, אבל מונע להתקרב יותר מה שהאברך אינו דתי, וזה הביא גם כן להפסק בהפגישות שביניהם, אלא שבסוף הקיץ כתב לה וכו',

והנה בכלל שידוך וחתונה אין זה ענין שמטרתו - חינוך, אשר אף שפשוט שכששני אנשים מתקרבים ומתחתנים אי אפשר שלא ישפיע האחד על חבירו, ואי אפשר שלא ירצה שחבירו יתאים לו להשקפת עולמו, אבל זה הוא ענין בהנוגע לפרטים ולהתאמה, אבל לא לשינוי מן הקצה אל הקצה של השקפת העולם הנהגה בחיי היום יומים וכיו"ב.

מה שמוסיף עוד בנדון שלה הוא, שבפירוש אומר שרק לאחרי שיתחתן עמה, ילמוד בהנוגע לדת ויהי' דתי, במלות אחרות, שמלכתחלה מודיע שאין עושה זה אלא בשבילה (שמזה מובן יציבות ותקיפות הדת, כשרק האמור מביא להיות דתי). ועוד שכיון שדת ישראל דורשת כמה פעולות וסיגים יום יום, אי אפשר שלפעמים הכי תקופות יעלה ברעיונו, שמביא הוא קרבן בשבילה ועושה ענינים שאין דעתו נוחה מהם, או שמפריעים לו, ורעיון כזה נותן מקום לתוצאות בלתי רצויות כלל בהיחסים שביניהם.

וכיון שבקיץ העבר כבר הפסיקה לראותו, יש לקוות שכשתתבונן בהאמור ותחליט להפסיק הענין (לכל הפחות, עד שיעשה דתי בפועל, מתנהג משך זמן באורח חיים דתיים, ויווכח הוא ותווכח היא שנושא חן בעיניו אורח חיים זה) - תווכח בקל שזהו הצעד הנכון עלי' לעשות, ולטובת שניהם.

והשם יתברך המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית ינחה בטוב לפני' באמת.

אגרות קודש כרך יח ו'תשנ

תשובה:

לפנינו שיחה מיוחדת מהרבי, בו הוא פונה לאמהות בשפה פשוטה וחד משמעית; בריאות הילדים תלויה בחינוך על פי תורה ללא פשרות!

יש להסביר להן, שאם רצונן שילדיהן יהיו בריאים בגשמיות..הרי זה יכול לבוא רק על ידי בריאות הנשמה. שאז נעשה גם הגוף בריא.

הגויים מכירים בכך שהבריאות תלויה בנפש
אפילו חכמי אומות העולם. להבדיל, אומרים שבריאות הגוף יכולה לבוא רק על ידי בריאות הנשמה,כי כאשר הנשמה בריאה, אזי העצבים בריאים, וממילא הגוף בריא ואצל בני ישראל אפשרי הדבר רק על ידי חינוך וחיים על פי תורה.

מה הקשר בין בריאות הגוף לנשמה?
יכולה לבוא אמא ולשאול קושיא: מהי השייכות של התורה לבריאות הגוף? זהו דבר שתלוי באכילה ושינה והדומה; אבל מהי השייכות לכשרות, קריאת שמע, ברכות, ציצית, גידול פיאות, לימוד אלף בי"ת וכדומה?
יש לדעת, שכיוון שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם. הרי הוא בעל הבית על העולם; הן על הנשמה והן על הגוף, וכפי שהוא קבע, כך מוכרחים לעשות ואם רוצים שהילד יהיה בריא במאת אחוזים - הרי גם חינוכו צריך להיות בכל מאת האחוזים, מאה אחוז על פי תרה.

האם הורים מוכנים להתפשר על חצי בריאות?
הורים לא יסכימו על ילד במצב של "חצי חצי" [”פיפטי - פיפטי”] חס ושלום, חצי יום בריא, וחצי יום - חס ושלום באופן אחר.הורים מוסרים את נפשם כדי שילדיהם יהיו בריאים בגופם בשלימות, ללא שום פשרות.
אלא שענין זה קשור - כפי שקבע הקדוש ברוך הוא - בכך שחינוך הילדים יהיה עולם, ללא פשרות, לא ”חצי חצי" - חצי להקדוש ברוך הוא וחצי לאנשים, אלא כל מאת האחוזים להקדוש ברוך הוא.

מילים של תורה החקוקים במוחו של הילד, משפיעים על הילד רבות
נוסף לזה יש לוודא באופן מוחלט, שיהיו דברי תורה חקוקים במוחו וחרותים בזכרונו, בהתאם לגילו: "שמע ישראל", "מודה אני", ברכות, תפלות, פסוקי חומש, משניות אחדות.וענין זה נוגע גם עבור הזמן שבו אינו לומד, ואינו חוזר על לימודו - גם אז משפיע הדבר, כמבואר בחסידות”. ובשנים האחרונות הודו בכך גם הרופאים.

סיכום ומסקנה:

"ילדים צריכים להיות בריאים בכל מאת האחוזים. ולכן יש לחנכם ולמוסרם להקדוש ברוך הוא, בכל מאת האחוזים. ואז נותן הקדוש ברוך הוא לילדים - וגם להורים - הן רוחניות והן גשמיות, במאה אחוזים".

מקור: משיחת חג השבועות תשי"ד.

תשובה:

לאחרי הפסק נתקבל מכתבו בו כותב אשר מדברים אותו אודות שידוך אבל נפשו חשקה בתורה ורוצה לנסוע לישיבה במקום אחר ללמוד שם כמה זמן ולא להשתדך עד אז, ושואל דעתי בזה.

והנה ע"פ המבואר בהלכות ת"ת לרבנו הזקן ובפרט לפי מנהג ירושלים עיה"ק שבטח גם מפחתו נוהגת בזה, אין נראה שידחה התענינות בעניני שידוכים, ובכגון דא המנהג תורה היא, אלא שמובן שצ"ל הצעה כזו שיסכימו בלב שלום שגם לאחרי החתונה ילמוד במנוחה, והרי כו"כ משתדכים באופן כזה וגם מצליחים לאחר זה.

ומ"ש אינו דומה לימוד של בלתי נשוי ללימוד של נשוי, יעוין שם בהלכות ת"ת, והעיקר ע"פ הידוע מהחוש, צריך עיון אם החילוק הוא למעליותא או לגריעותא, אלא שבכ"מ משנים מפני שנשתרש המנהג הגרוע שתיכף לאחרי החתונה מושקעים ראשם ורובם בעניני העולם מסחר וכיו"ב, וכיון שבארץ בירושת"ו נשתמר המנהג הישר מקדם ללמוד אחרי החתונה עד שכפשוטו מתקבל הדבר גם בעזרת נשים, מובן שאין כדאי שהוא יפרוץ הגדר ח"ו ובפרט שבטוחני בהנוגע אליו שטוב לפניו שישתדך בהקדם והשי": ת יצליחו מתאים למ"ש ומה' אשה משכלת ויוכל ללמוד בטהרה תורת הנגלה והחסידות גם יחד ובירושלים עיה"ק ת"ו.

בודאי משתתף בהפצת המעינות ומיסף בזה מזמן לזמן שנוסף על עיקר חשיבות הדבר ה"ז גם סגולה להוספה בברכות השי"ת בכל המצטרך לאדם בעניניו.

אגרות קודש כרך טו ה'שסט

תשובה:

נתקבלה בקשתו לברכה בעד בנו אשר בצבא... ואזכירו בעת רצון על הציון שהשי"ת ישמרהו בכל מקום שהוא וישוב לביתו שלום בעתו.

בטח מצדו יסביר לבנו שי' אשר כדי להמשיך ולקבל ברכות השי"ת צריך לעשות צנורות וכלים לזה שזהו ההנהגה על פי התורה ומצוותי', ואשר גם בהיותו בצבא אפשר להתנהג על פי התורה בהתאם לשיטת הדמוקרטי' של מדינה זו. ורשום למטה מאמרים בענין זה אשר כדאי לבנו שי' לקראם.

ובפרט צריך לחקוק על לוח לבו של בנו שי' החיוב להניח תפילין בכל יום שלזה צריך רק רגעים אחדים, ואם אי אפשר לעשות כן בבקר, הרי זמנו כל היום הוא, ומלבד חובת גברא שבזה הרי סגולה במצות תפילין לשמור על אחב"י בצבא, וכמו שידוע לנו מהמלחמה האחרונה אשר כל אלה שפנו לכ"ק מו"ח אדמו"ר [זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע] לברכה ושמרו פקודתו להניח תפילין בכל יום ששבו הביתה לשלום.

תשובה:

צריך לשים לב לזה שלפעמים יש בין אנשי הצבא בחורים הבאים מחוגים שומרי מצוות, אלא חושבים שבצבא פטורים הם מעול מצוות, משום קושי וכו'. והרי ידוע שאדרבה, יש אפשרות בצבא לקיים המצוות; ועוד זאת שצריך להשפיע על אלה שיכירו באחריות והזכות שיש להם להשפיע על זולתם, ומי יודע אם אין זה תפקידם העקרי שנתגלגלו למחנה פלוני בין חברים חדשים, וכו'.

אגרות קודש כרך כג ח'תתקמא

תשובה:

בנוגע להנתוח של קאטארעק [=קטרקט] ואשר הרופאים מאיצים לעשות, הנה כותב "שהרופאים" לשון רבים, הרי בודאי עכ"פ שנים מומחים בכללם, ובמילא אין מה להרהר בזה - איבערטראכטען - כי נתוחים כאלו כבר נעשו דבר הרגיל ביותר, וידוע למדי הזהירות הצריכה בזה, ומזה מובן ג"כ שלכאורה אין כדאית הנסיעה למדינה אחרת בשביל זה ומפני כמה טעמים.

ובאיזה רופא יבחר, הנה ידוע סיפור ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שבברית מילה של אחד מנכדי הצ"צ שהי' בחיי הצ"צ, ושאלו את הצ"צ באיזה מוהל לבחור, אם זה הבא בשנים ויודע הכוונות וכו' או את הצעיר אבל פשוט הוא ביותר, וענה הצ"צ שיקחו את הצעיר, כי העיקר הוא הבפו"מ, והשי"ת ישלח דברו וירפאהו ע"י איש פלוני רפו"ש...

אגרות קודש, כרך ז , ב'עב

תשובה:

כבר ידוע מאמר רז"ל (בבא בתרא ט' ע"ב) אשר הנותן פרוטה כו' מתברך בשש, משא"כ המפייסו מתברך באחד עשר, ואם בכלל דרשו רבותינו ז"ל ורפא ירפא מכאן שנתנה תורה רשות לרופא לרפאות אלא שהי' חשש בדבר שאולי יסמכו על הרופא בעצמו וישכחו אלקה עשהו שמטעם זה גנז יחזקי' ספר רפואות לדעת כמה מפרשים, הנה כשהרופא עצמו יודע אשר הוא הוא שלוחו של הרופא חולי כל בשר ומפליא לעשות הוא ה' אלקינו, הרי ממילא אין מקום לחשש זה ורפואותיו מצליחות ביותר, והשי"ת ישלח ברכה והצלחה במעשי כבודו להיות השליח הנכון להביא רפואה למכאובי האנשים אשר ההשגחה העליונה מביאם לידו, ושכר מצוה מצוה אשר גם בעניניו הפרטים תומשך ברכה והצלחה להמצטרך לו לזוגתו ולילידיהם שיחיו בגשמיות וברוחניות.

אגרות קודש, כרך ז, ב'עב

תשובה:

בהנוגע לפרנסתו בגשמיות, הנה בטח יעזור השי"ת. ואם בכלל אמרז"ל שאין להתפעל ממיצר ודוחק זמני, ועאכו"כ כאשר אנשי מדינתנו דלפנים שראו ניסים בגלוי וראו ג"כ אשר שקר הכסף והבל הנכסים גשמים וכו', שאין להתפעל מ[ז]ה כלל.

ואף שמובן שהמיצר והדוחק מבלבלים ומפריעים מכמה ענינים, ובעיקר גם מעבודת השי"ת, הרי יש להתפלל ע"ז ביחוד, שכאשר מן המיצר קראתי ה' אזי ענני במרחב י-ה, מתחלה מרחב ברוחניות, שמתמעטים הבלבולים במיצרים הגשמיים, ואח"כ נעשה מרחב בגשמיות.

ומסוגלים להנ"ל ימי הפסח שנקרא החג דיציאת מצרים, יציאה ממיצרים וגבולים דלעו"ז ואפילו מיצרים וגבולים דקדושה, כמבואר בדא"ח בכ"מ.

אגרות קודש, כרך כא, ח'יג

תשובה:

1) [ארבע יסודות] שבדברי רז"ל אין פי' שאי אפשר לחלקם ולפוצצם, אלא שהם החלקים "היסודים" שכל דבר מורכב מהם. ואין זה שייך למספר של elements אשר ב- chemistry. ויש מפרשים קדמונים בדרז"ל "יסודות" - שהכוונה לתכונות שלהם: קור ולח, חם ויבש וכו'. ואכ"מ. ולכן נק' במדרש טבעים.

2) זה הי' מוסכם לפני 50 שנה, אבל עתה "מוסכם" - שכל אחד מהם מורכב מכמה חלקים. וכמה מיני חלקים ישנם - אין יודעים עדיין כלל. ויש משערים שהם ארבעה יסודות: Matter, Antimatter, positive, negative.

אגרות קודש כרך יט ז'רמב

תשובה:

4. לימוד באוניורסיטא באה"ק ת"ו – מסוכן ביותר:

א) הרוח והאוירה שם
ב) מעורב בחורים ובחורות
ג) דוחה ענין הנישואין לכו"כ שנים
ד) עושה תהום מפרידה בין הלומדים שם להוריהם ולהחכמים וכו'
ה) מחדירה בהלומדים שם את השיטה שהחכמה האמיתית נמצאת אצל הגויים, ועל היהודים להתאמץ להיות כמותם ולחדול להיות בטלנים, וכל שהוא גוי יותר – הוא אדם משכיל יותר ומושלם יותר וכו'.

וזה שאין אומרים כ"ז בגלוי ממש, כ"א ברמז קצת ובעקיפין ע"י כל ההנהגה שם ( שמכריחה המסקנה הנ"ל – וכדמוכח מהתוצאות הנראות במוחש) מגדיל הסכנה כו"כ פעמים ככה.
ובפרט שבין המסבירים כ"ז [=כל זה] בעקיפין – כאלו שבחייהם הפרטים הם שומרי תומ"צ ומגלין פנים בתורה שלא כהלכה וכו'. ומביאים ראיות מן ... התורה ע"ז וכו'.
ובאם אין ברירה יפעלו עליהם שיסתפקו בלימוד בקורסין וכיו"ב לחצי שנה להיות טכנאים.

(חלק ממענה בקשר לקליטת עולים באהק להלן כתב יד קודשו)