חיפוש מהיר באגרות קודש – גלו את תורתו של הרבי מליובאוויטש לפי נושאים

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש ליהודי שהיה במצב כספי דחוק:

במענה למכתבו . . בו כותב אודות מצבו בנוגע לחובות [הכספיים] שנכנס להם בקשר עם לקיחת הדירה לפני זמן, ועומד בהתלבטות איך לצאת ממצוקה זו.

אבל מובן שהרעיון שכותב למכור דירתם עתה ולקחת דירה יותר קטנה, הנה מלבד שכפי שמזכיר גם הוא במכתבו, כרוכה בהפסדים ניכרים וכפי שהראה הנסיון על ידי זה גם לא יוצאים ממצוקת חובות, עוד והוא העיקר שלאחרי שגרים כמה זמן בדירה כמו עתה, הרי המעבר לדירה יותר קטנה, מביאה לנמיכת רוח וכו’ וכמובן מהתנועה לטוב [בנפש] בזה [-כשעוברים לדירה נאה יותר] וכמאמר רבותינו [זכרונם לברכה] "שלשה דברים מרחיבין דעתו של אדם" [ובין השלשה - "דירה נאה"].

ולכן צריך היה להשתדל להשיג הלואה לזמן ארוך יותר ובתנאי תשלומים נוחים יותר ועל ידי זה יוכל לאט לאט לצאת מן המצוקה אשר בחוץ ובענינים חיצוניים מבלי לנגוע בדירתו בפנים ובהרחבת הדעת הקשורה בזה כנ”ל.

מקור: אגרות קודש חי”ז עמ’ רמ

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש, לתורמים שנדבו מכספם להדפסת ספר משיחותיו הקדושות של חמיו כ"ק אדמו"ר הריי"ץ:

אתם, על ידי [תרומתכם הכספית] אפשרתם הדפסת ספר השיחות הזה [של חמיו של הרבי], הפכתם ספר המכיל תורה ומדות טובות נגיש לאלפי אנשים, ואשר חלק מסויים מהם יושפע במציאת הדרך הנכונה ומענה על הבעיות שלהם בעולם הזה.

לכן, זהו ענין שמביא עמו, נוסף לקרן בעולם הבא, גם פירותיהם בעולם הזה ברוב טוב גשמי ורוחני.

...להבין את המבואר במכתב - במשל:

מלך גדול ששלט על כל העולם, יצא פעם מארמונו, פגש ילד בשם ישראל ואומר לו: אני מבקש ממך, שאתה תמצא את היהלומים המתאימים לכתר שלי, כדי שליובל ההכתרה שלי הכתר יהי' באמת יפה ומפואר. ישראל עשה זאת, זנח את משחקיו, מצא והביא את האבנים הטובות. מומחים ליטשו אותן וקבעו אותן בכתר ולהכתרה המלך נשא את הכתר, וכולם התפלאו על יופיו.

שכרו של הילד נקבע - שכאשר הוא יגדל ימנה אותו המלך לשר הנעלה ביותר, מעל כל השרים.

למחרת ישראל לא מצא את ארוחתו בזמן הרגיל והוא התחיל לבכות: אני השגתי את האבנים הטובות למלך, והוא לא מוודא שארוחתי לא תתאחר היום. אבל כאשר גדל - הבין שהשכר האמיתי הוא זה שעשו אותו משנה למלך. הנמשל ברור [בנוגע למצוות בכלל, על השכר הגדול בעולם הבא].

בהמשך לנזכר לעיל - משל על הסוג השני במצוות [כאשר מזכים את הרבים]: המלך ביקש מישראל שיעשה לו טובה אישית, ויתן לילדים שלו - של המלך - אוכל. ישראל זנח את כל הדברים הנוגעים לו וביצע את בקשת המלך.

לכן השכר, נוסף על השכר עבור מילוי בקשה של מלך מלכי המלכים, הוא גם שישראל לא יעמוד בצד רעב כאשר אחרים מקבלים את מזונם ע"י ההשתדלות שלו - של ישראל -, אלא גם הוא יושב ליד השולחן.

והנמשל שוב ברור.

מקור: תרגום מאגרות קודש ח"ב אגרת רפא

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש ליהודי שביקש עצה לגבי הקשיים שלו בדיבור:

במענה למכתבו . . בו כותב על דבר הקשיים שיש לו בדבורו.

והנה בכלל בא זה ממצב העצבים ("נערווען") לכן כדאי שישאל דעת רופא מומחה בזה, ולמלא הוראותיו. ומהנ״ל מובן שככל שיתחזק בבטחונו בבורא עולם ומנהיגו, אשר משגיח הוא על כל אחד בהשגחה פרטית, ולכן אין מקום לדאגה והתרגשות וכו׳ שהרי ה׳ נצב עליו ושומר עליו, וה׳ הוא עצם הטוב, שמטבע הטוב להטיב, יתמעטו ההתרגשות והפחד, ועל ידי זה גם יוטב אופן דבורו.

כן מהעצות הטכניות לזה הוא גם כן, שבאם מרגיש שתיבה בה עומד [לומר], קשה עליו לבטאה, לא ירצה לכפות על עצמו לבטא אותה דוקא עתה, כי אם יתחיל מהתיבה או שתים שלפניה, או ידבר בענין אחר, וכשנשמטים מהמתיחות, אז בדרך ממילא חלה הטבה.

ובהיות אשר לכל ענין צריכים לסייעתא דשמיא, הנה ישמור על התקנה של אמירת שיעור תהלים חדשי (כמו שנחלק התהלים לימי החדש) בכל יום אחר תפלת הבקר, ובכל יום חול קודם תפלת הבקר, יפריש כמה פרוטות לצדקה, וכן יבדקו את התפילין שלו, שתהיינה כשרות כדין.

מקור: אגרות קודש חי"ח ע' צג

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש אודות הלימוד מספירת העומר לחיי היום יום:

...אנו אוחזים הרי כעת באמצע ימי הספירה [-של ספירת העומר]. מכל דבר אפשר ללמוד הוראה בעבודת השם יתברך, ובפרט ממצוה אפשר ללמוד הרבה מאד.

הספירה גם מלמדת אותנו, בין עוד הרבה ענינים, שהזמן הנו יקר ושיש לספור ללא הרף. ואם מחסירים פעם, גורם הדבר נזק לא רק ביום החסר, אלא גם בימים ובשבועות אחר-כך.

לאידך, משום כך, כאשר אכן סופרים - גם הימים הבאים מבורכים. ואומרים 'אלקינו' - כוחנו וחיותנו, 'מלך העולם' - הוא מנהיג את העולם (במילא מובן, שהוא צריך לתת, ויתן, כל טוב לאלו שהוא מכנה 'בני בכורי ישראל').

האמור לעיל הוא בנוגע לכל אדם, ובפרט אצל כאלו אשר יש להם השפעה על רבים, שפעולותיהם משתקפות בכמה וכמה מישראל.

ובפרטי פרטיות אצל אלו שכבר הצליחו בהשפעתם על הרבים, הם ודאי צריכים לנצל כל הזדמנות ואף לחפש הזדמנויות חדשות כדי לפעול בחיזוק התורה והיהדות והפצת התורה ותורת החסידות.

וכבוד קדושת מורי וחמי אדמו״ר הכ״מ הבטיח, ש"חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם".

מקור: תרגום מאגרות קדש ח"ג ע' רפז

תשובה:

...חג הפסח סימנו בכתוב שהחג צריך להיות בחודש האביב. והנה בטבע, עם הופעת האביב, כוחות הטבע שהיו בהעלם במשך ימי החורף עד שלעין הרואה נדמה שנפסקה החיות יצירה צמיחה וגידול, הנה לפתע פתאום בחודש האביב מתגלה לעין כל שלא היה זה אלא משך זמן של קיבוץ כוחות למען יופיעו אחר כך אילנות מלבלבים ושדות עטופים ירק, כמאמר רבותינו ז"ל "היוצא בימי ניסן ורואה אילנות שמוציאים פרח צריך לברך כו'".

ומוסר השכל בזה גם לנו, שאם יש בחיינו תקופה מסויימת שאפשר לטעות בה שאינה תקופה של יצירה צמיחה וגידול, קרוב לודאי שאין זה אלא טעות בידנו, וההפסק ישמש לתוספות כח וכלשון המשל להוצאת פרח ולגמול פירות.

ויש למצוא רמז זה גם בענין של פסח, שאחרי התקופה המרה של גלות מצרים שמררו את חיי אבותינו בעבודה קשה בעבודת פרך המפרכת את הגוף ואת הנפש, שר של מצרים טען מה נשתנו אלו מאלו, אלו עובדי עבודה זרה ואלו כו', הנה במשך זמן מועט נתגלה בהם הזיכוך שפעל גלות מצרים, ובחמשים יום נתעלו ממ"ט שערי טומאה לקבל התורה מפי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו.

מקור: אגרות קודש ח"ד ע' רסז

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש לחסיד מבוגר שבריאותו התערערה:

נצטערתי לשמוע (במקרה) שאינו בטיב הבריאות ונמצא בבית החולים, ואקוה לשמוע בשורות טובות מהטבת בריאותו.

ולפי עניות דעתי כיון שזכה להתחנך בישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש ולהיות במחיצת האור של כבוד קדושת אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ו[בנו] כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר כמה וכמה שנים, הנה יקח על עצמו תיכף להטבת בריאותו ללמוד מתורת החסידות ברבים, ביום השבת קודש ולכל הפחות עוד יום אחד בימות החול,

ולא יתחשב כלל אם רב יהיה מספר השומעים או מעט, וגם לא יתחשב עם מדת הבנתם.

ובפרט כפי שקבלנו מנשיאינו ורבותינו הקדושים [של חסידות חב"ד] הנה את תורת החסידות "שומעים הנשמות של הלומדים", ועוד סגולה נפלאה שהיא (תורת החסידות) מזככת את האויר, וכאשר האויר נזדכך במקום אחד אפילו מצומצם, הרי בדרך ממילא פועל על האויר של כל העולם כולו, ועל ידי תוספת חיזוק ההתקשרות ב"אילנא דחייא" [=כינוי לפנימיות התורה] הרי בטח יהיה זה ה"צינור" לתוספת חיות והטבת בריאות כבוד תורתו גם כפשוטו בגשמיות.

בברכת רפואה קרובה, המחכה לבשורות טובות.

מקור: אגרות קודש ח"ד ע' רעח-ט

תשובה:

כתב מהרבי מליובאוויטש ליהודי שעלה לארץ הקודש מברית המועצות:

בנועם ובשמחה קבלתי מכתבו מבשר טוב מצאתו ממדינה ההיא ועליתו לארץ הקודש.

ויהי רצון שתהיה עליה זו עליה בכל הענינים הגשמיים והרוחניים גם יחד, בהסתדרות טובה וגם כן כאמור בגשמיות וברוחניות גם יחד.

וכשם שעשו כל התלוי בהם שיהיו חייהם במקומם עד עתה על יסודי התורה והמצוה, הרי בודאי יוסיפו בזה במקומם ובסביבתם עתה,

והשם יתברך המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, אשר ראו חסדיו ונפלאותיו בעבר, יוסיף בברכותיו להם בתוך כללות אחינו בני ישראל שם במדינתם לפנים [-ברית המועצות בתקופה הסובייטית] ובמקומם עתה, בהמצטרך לכל אחד ואחת מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.

בברכה להסתדרות טובה ולבשורות טובות בכל הכתוב לעיל.

מקור: מכתב מפסח שני תשל"א

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש, על הדרך להשכין שלום בין איש לאשתו:

...במה שכותבת בנוגע לאחותה תחיה והיחסים המשפחתיים בביתה [שיש לה קשיים בשלום בית עם בעלה], במקרים כאלו רואים במוחש, אשר דברי ידידים ומכרים פועלים יותר מאשר של קרובי המשפחה, ולכן צריכים לבקש מהידידים והמכרים שידברו בזה ומובן באופן אשר לא יוודע שהבקשה באה ממנה.

ומובן גם כן שעל האחות, לא להקפיד [על בעלה] אפילו על ענינים אשר לפי דעתה צודקת היא בהם, במאה אחוז, והרי גדול השלום ובפרט שלום בית, שכדאי להיות מעבירה על המדות ולהתאפק ובלבד להחזיק השלום.

ובודאי מיותר לעורר שעליה להוסיף בשמירת חוקי ודיני טהרת המשפחה (נדה, הפסק טהרה, טבילה במקוה כשרה וכו') קירבה שלא כדין מביאה לריחוק.

ותקותי שתמצא אותיות המתאימות איך להסביר את הנאמר לעיל לאחותה תחיה.

מקור: אגרות קודש חי"ח ע' קיט

תשובה:

מכתב חיזוק מהרבי מליובאוויטש לחייל שהיה שרוי בעצבות שחווה חוסר הצלחה בענייניו:

במענה למכתבו, בו כותב איך שלפני זמן היה שרוי בעצבות ורואה הסיבה בזה שלפי דעתו, בכמה מעניניו אינו מצליח וכו׳ וירא שלא יבוא למצב רוח כזה גם בעתיד, ושואל עצה בזה.

אף שאינו כותב מצבו בעניני יהדות לימוד תורה וקיום מצותיה, מעמידו הנני על חזקתו [הטובה], כלשון חכמינו זכרונם לברכה "שליח - עושה שליחותו!", והרי כל אחד ואחד מישראל "שלוחו" של מקום הוא בורא עולם ומנהיגו, לחיות חייו בעולם זה מתאים להוראת תורתנו תורת עולם ותורת חיים.

ועל פי האמור בודאי שלא רק יודע כי אם גם מקיים הענין של "ברכות השחר" שכולן מתחילות בנוסח "ברוך אתה", זאת אומרת - הבעת תודה, וגם לפני זה, [מיד בהשכמת הבוקר, אומרים] "מודה אני לפניך שהחזרת בי נשמתי". במלים אחרות, אשר החזרת הנשמה וחיים חיותו של האדם עלי אדמות יש בהם ענין להבעת תודה ליוצר האדם ומנהיגו,

אלא שמטעם הידוע ליוצר האדם, בחירה חפשית ניתנה להאדם, האם לחיות חייו באופן המתאים לפניו, בכדי שיהיו החיים ראוים לשמם, חיים מלאים תוכן טוב וקדושה. וכשניתנה הבחירה, בודאי שניתנו הכחות והאפשריות לכל אחד ואחת להביא את כל זה בפועל, ורואים במוחש, שאף שכמה פעמים עושים באיזה ענין ואין מצליחים, אין זה הוכחה כלל, שגם בעתיד יהיה כן, ואפשר שבפעם הנוספת, אף אם הוא פעם המאה או פעם המאה ואחד דוקא, אז יצליח ובהצלחה מרובה.

ומובן שאין כוונתי לבאר השקפת עולם על פי התורה באופן עיוני לבד, כי אם שכן הוא בפועל בחיי המעשים של כל אחד ואחת מאתנו. ובלבד שהאדם יעשה המוטל עליו, ואין דורשים ממנו אלא לפי כחו, ואז סוף סוף יצליח, ואין לך אדם שהוא כלשונו במכתבו "לא מצליח", כי אם החילוק הוא בין האדם העצל ובין אדם שמשתמש ומנצל האפשרית והכחות הניתנים לו בעין יפה על ידי בורא העולם.

ומובן וגם פשוט שבכל זמן זקוקים לברכת השם יתברך וכל הוספה בעניני תורה ומצות מוסיפה בברכות השם יתברך במצטרך לאדם.

מקור: אגרות קודש חי"ח ע' רטו

תשובה:

מכתב חיזוק מהרבי מליובאוויטש, על האמונה והבטחון בהשם יתברך, המיוסדים על הבטחון ביציאת מצרים:

שמחתי לקבל את מכתבו
. . עם הבשורה הטובה שהכל עבר בשלום, והנני מוכרח לחזור על מה שכתבתי במכתבי הקודם, שכאשר רואים כיצד השם יתברך מנהיג, מוכרחים לחזק את הבטחון והאמונה, ובאמת אין זו אמונה בלבד אלא גם השכל מאשר שיהיה טוב, והשם יתברך רק יצליח כל אחד לעשות כלים גדולים על מנת לקבל הטוב שהשם יתברך רוצה לתת הן ברוחניות והן בגשמיות.

ובפרט בימי פסח שהם ימים של אמונה ובטחון כפי שהיה אצל בני ישראל בימים ההם, שהלכו עם הנשים והילדים בארץ מדבר נחש שרף ועקרב בהסתמך רק על אמירה של הקדוש ברוך הוא שילכו לשם. ואז ראו שכאשר היה צורך, היה מן לאכול, מים טובים מבארה של מרים, והצלחה ששמלתך לא בלתה מעליך וגו',

וכך גם בכל דור ודור ובכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, וכשהולכים עם האמונה ובטחון, לפחות חלק מאמונה ובטחון ההן, הרי השם יתברך נאמן שהוא מספק לאדם את המצטרך לו בגשמיות וברוחניות, והשם יתברך יעזור לראות זאת, ולראות זאת בקרוב.

מקור: תרגום מאגרות קודש ח"ח ע' שמ