תשובה:

בפרט בהנוגע... הנה כדאי הי' לנסות להשפיע עליו על ידי הגבהה. וכידוע סיפור חסידים על אחד מגדולי חסידי רבינו הזקן, שאמרו עליו שקשה לו לעבור איזה עבירה שתהי' מפני מדת הגאוה שלו, באמרו לנפשו, וכי אני אחד מגדולי חסידי רבי גדול כ"כ אתפתה להסתת היצה"ר שעי"ז עלול אני לאבד מצבי בתוככי ישראל ובפרט בתוככי עדת החסידים.

אגרות קודש כרך ח ב'תקסב

תשובה:

במ"ש אודות מדת הכעס והגאוה, - כמו בכל הענינים דרך התיקון בזה הוא צעד אחר צעד, וההתחלה להתעכב שלא להביע הכעס או הגאוה בדבור, שעי"ז מתמעטת ההתפשטות שבמדה וכנראה במוחש, וביחד עם זה גם להתבונן בעת התעוררות מדה מ"ש בתניא פרק מ"א בתחלתו, ומהנכון שיהיו שגורים דברים אלו בפיו ומה טוב שידע אותם גם בע"פ וכמבואר מהתחלת הפרק עד דף נ"ו ע"ב, ובפרט שידוע בכתבי האריז"ל אשר ע"י כעס נחלפת הנשמה, וראה בשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע י"ט כסלו תרצ"ג ביאור מרז"ל כל הכועס כאילו כו'.

אגרות קודש כרך יז ו'תע

תשובה:

בנוגע לשאלתו בענין פרנסה, הנה בודאי צריך לעשות כלים טבעיים, וכמבואר בספר המצות להצ"צ (דף [קו, א]) ובקונטרס ומעין (מאמר [יז]), וכאשר עושים כלים בטבע הרי יתן השי"ת ברכתו להמצטרך לו ולב"ב שי'.

מה שכותב בנוגע למסחר אתרוגים, יהי רצון שאם יעשה זה יהי' בהצלחה, אבל אין זה אלא עסק ארעי, וצריך לחפש אחרי עסק פרנסה קבוע, ויגעת - ומצאת.

בטח יש לו קביעות עתים בתורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אשר זהו כלי להמשכת וקבלת ברכותיו בגשמיות וברוחניות.

אגרות קודש כרך ג תשכד

תשובה:

מ"ש במכתבו חו"ד אשר רצונו לבוא לביקור לארה"ב וטעמו ונמוקו כמ"ש במכתבו:

הנה מוכרחני לגלות דעתי שאין זה נראה לי, והטעם, זיכהו השי"ת אש קבע מושבו בארץ אשר עיני ה"א בה מרשית שנה ועד אחרית שנה, ובה גופא בירושלים עיה"ק שהיא מקודשת מכל ארץ ישראל, ובענין הנסיעה מאה"ק ת"ו רבו הספיקות והפקפוקים שבזה, ולכן אינו מובן כלל וכלל למה לו ליכנס בספיקות ולטלטל ולכתת רגליו לעבור דרך ימים נהרות ומדבריות להוציא כ"כ הוצאות ולאבד כמה זמן על הנסיעה מהתם להכא ומהכא להתם, בה בשעה אשר בכל רגע שעה ויום שהוא באה"ק ת"ו ובעיה"ק ת"ו יכול להמשיך אור ה' בעוה"ז הגשמי ולהשתדל בהפצת מעיינות הבעש"ט תלמידיו ותלמידי תלמידיו וביחוד של רבינו הזקן והבאים אחריו, באה"ק ת"ו, אשר ענין זה נחוץ שם ביותר ומיום ליום עוד מתגבר הנחיצות בזה כיון שהחשך ג"כ הולך ומתרבה ר"ל, ובשעה כזו רוצה הוא לעזוב את מקומו און זוכען גליקען, והשי"ת יברכו באריכות ימים ושנים טובות ובריאות ויעמוד חזק על משמרתו לנצל כל הזדמנות וכל ענין לחזק את האמונה ולרומם קרן ישראל סבא ולהפיץ אור החסידות תורתה מנהגי' והוראותי' בכל מקום ובכל סוג אנשים שידו מגעת.

אגרות קודש כרך ה א'תקכג

תשובה:

במ"ש אודות התכנית לבקר אצל קרובי' בחו"ל, ובטח זהו בהסכמת בעלה שליט"א.

בודאי תקשר זה עם איזה דבר מצוה, המתיר יציאה מאה"ק ת"ו. ויהי רצון שתהי' נסיעתה בשעה טובה ומוצלחת ובאופן טוב ומתוך בריאות הנכונה.

 אגרות קודש  כרך יט  ז'רמא

תשובה:

מה שכותב אשר מתכונן לעלות לאה"ק ת"ו [=ארץ הקודש תיבנה ותיכונן], ובודאי למותר לעוררו אשר נסיעה כגון זו הנקראת בפי כל בשם עלי' ולארץ הנקראת בפי כל אפילו עמי הארץ בשם ארץ הקדושה, מצריכה הכנה, ז.א. עלי' רוחנית של האדם עוד קודם נסיעתו, והחלטה מתאימה בהנוגע להתנהגות שם, ואם לויזה של בשר ודם מוכרחים בשביל להכנס לאיזה מדינה (או עכ"פ להודעה שאין זקוקים לויזה), עאכו"כ [=על אחת כמה וכמה] שמוכרחת ויזה של בורא העולם ומנהיגו, הוא אשר הבטיח ארץ ישראל לבני אברהם יצחק ויעקב, ואם בהנוגע להנהגה בכלל הדברים אמורים עאכו"כ לאופן הנסיעה שצ"ל מתאימה לדיני והוראת תורתנו הק'.

אגרות קודש כרך טו ה'תרסה

תשובה:

מה שכותב שאין יכולת לפעול מאומה בשום ענין, ח"ו לומר כן, כי התורה היא נצחית, וניתנה ביחוד לכל ואחד ואחד מישראל, וכידוע שזהו אחד הטעמים שבעשרת הדברות, וביחוד דבור הראשון והשני שכל התורה כלולה בהם נאמרו בלשון יחיד, ומזה מובן שגם עליו הזכות להתעסק בהפצת המעיינות חוצה שהם תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי'. ואף שמובן שאופני ההפצה תלוים בזמן ובמקום, אבל בכל זמן ומקום ישנה היכולת והאפשריות להפצה, ואמרו רז"ל, יגעת ומצאת, ומדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה, שכשמוסיפין בבריאות הרוחנית של הסביבה, מוסיף השי"ת כמה פעמים ככה בבריאות הרוחנית וגם הגשמית של האדם המתעסק בזה, והשי"ת יאריך ימיו ושנותיו ויחזק ויוסיף בהאור אשר בחלקו בעולם מתוך הרחבת הדעת.

אגרות קודש כרך יב ג'תתקא

תשובה:

במענה על מכתבו מח' אד"ר בו שואל חוות דעתי אשר כיון שבשום אופן אינו יכול להכניס דעתו בלימוד תורת הנגלה ותורת החסידות מפני סיבות שונות. הנה באיזה אופן עליו להסתדר עתה.

הנה א) איני מבין מה שכותב שאינו יכול בשום אופן שהוא היפך מרז"ל לא יגעת ומצאת אל תאמין יגעת ולא מצאת אל תאמין, ואפשר כוונתו שאינו רוצה, ב) בכל אופן עליו להתייעץ בזה עם המשפיע שלו על אתר שהוא נמצא אתו ויפרש לפניו את שיחתו והשי"ת יצליחו לסדר עצמו באופן המתאים לפניו בגשמיות וברוחניות גם יחד.

אגרות קודש > כרך ח > ב'תעד

תשובה:

מה שכותב אודות לימודו בתורת החסידות שלא מצא זמן על זה כיון שיש לו כמה ספרים ורוצה ללמדם, פלא ותמי' גדולה כי הרי ידוע בזהר הק' בכמה מקומות אשר פנימיות התורה, שתורת החסידות בכללה היא נשמתא של נגלה דתורה הנקראת גופי תורה, ובמילא המענה שאין לו זמן בשביל הנשמה והחיות כי רוצה להרבות בהגוף, מובן שאינה מתקבלת כלל וכלל...

אגרות קודש כרך י ג'שכד

תשובה:

מובן מעצמו, שהוספה והידור בלימוד התורה והמצוות מוסיפים בברכת השם בכל המצטרך, וכמה שלא תהי' טובה ההנהגה בתורה ומצוות, תמיד אפשר להוסיף, שהרי הם ניתנו מהשי"ת שהוא בלתי מוגבל.

אגרות קודש כרך כח י'תקסט