איך להתגבר על עצבות ותחושת חוסר הצלחה בחיים?

תשובה:

במענה למכתבו, בו כותב איך שלפני זמן הי' שרוי בעצבות ורואה הסיבה בזה שלפי דעתו, בכמה מעניניו אינו מצליח וכו' וירא שלא יבוא למצב רוח כזה גם בעתיד, ושואל עצה בזה.

אף שאינו כותב מצבו בעניני יהדות לימוד תורה וקיום מצותי', מעמידו הנני על חזקתו, כלשון חז"ל שליח עושה שליחותו והרי כאו"א מישראל שלוחו של מקום הוא בורא עולם ומנהיגו, לחיות חייו בעולם זה מתאים להוראת תורתנו תורת עולם ותורת חיים.

ועל פי האמור בודאי שלא רק יודע כי אם גם מקיים הענין דברכות השחר שכולן מתחילות בטופסי ברוך אתה, ז.א. הבעת תודה, וגם לפני זה, מודה אני לפניך שהחזרת בי נשמתי. במלות אחרות, אשר החזרת הנשמה וחיים חיותו של האדם עלי אדמות יש בהם ענין להבעת תודה ליוצר האדם ומנהיגו, אלא שמטעם הידוע ליוצר האדם, בחירה חפשית ניתנה להאדם, האם לחיות חייו באופן המתאים לפניו, בכדי שיהיו החיים ראוים לשמם, חיים, מלאים תוכן טוב וקדושה. וכשניתנה הבחירה, בודאי שניתנו הכחות והאפשריות לכאו"א להביא את כל זה בפועל, ורואים במוחש, שאף שכמה פעמים עושים באיזה ענין ואין מצליחים, אין זה הוכחה כלל, שגם בעתיד יהי' כן, ואפשר שבפעם הנוספת, אף אם הוא פעם המאה או פעם המאה ואחד דוקא, אז יצליח ובהצלחה מרובה.

ומובן שאין כוונתי לבאר השקפת עולם על פי התורה באופן עיוני לבד, כי אם שכן הוא בפועל בחיי המעשים של כאו"א מאתנו. ובלבד שהאדם יעשה המוטל עליו, ואין דורשים ממנו אלא לפי כחו, ואז סוף סוף יצליח, ואין לך אדם שהוא כלשונו במכתבו לא מצליח, כי אם החילוק הוא בין האדם העצל ובין אדם שמשתמש ומנצל האפשרית והכחות הנתנים לו בעין יפה ע"י בורא העולם.

ומובן וגם פשוט שבכל זמן זקוקים לברכת השי"ת וכל הוספה בעניני תורה ומצות מוסיפה בברכות השי"ת בהמצטרך לאדם.

אגרות קודש, כרך יח , ו'תשטז