חזות חסידית

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש אדות יהודי שהתקרב לתורת החסידות, אך בחר שלא לזהות את עצמו ככזה בגלוי:

במענה על מכתבו . . בו כותב אודות המיועד להיות גיסו, ומה שאמר לו בנוגע ללימוד החסידות ועניניה שעושה ענינים אלו בהצנע וכו’.
 
והנה אף שבדורות קודמים היתה הנהגה זו ענין, ובפרט שלא יהיה "מיחזי כיוהרא" [=נראה כגאוה], הנה בתקופתנו זו רואים במוחש, אשר אף שפשוט שאין צריך להיות הענין להבליט זאת וכיוצא בזה, אבל כשמתנהגים בגלוי ב[אופן] הנ”ל - הרי זה מחזק ומקשר יותר את המתנהג לענינים אלו, בידעו שכבר נתפרסם ששייך הוא לחוג זה ולהנהגות אלו, ולא נאה להיות מתחרט לפתע פתאום וכו’.

וכיון שצריך האדם להשתדל בכל הצטדקות שלא לבוא לידי נסיון, ועל כל פנים למעטם עד כמה שאפשר, הרי גם הנהגה חסידותית בגלוי היא אחד האמצעים להחליש את הנסיון, וקל למבין.

מקור: אגרות קודש חט”ו ע’ רנד-ה