שכרו של המשתתף בהפצת תורה לזיכוי הרבים

תשובה:

מכתב מהרבי מליובאוויטש, לתורמים שנדבו מכספם להדפסת ספר משיחותיו הקדושות של חמיו כ"ק אדמו"ר הריי"ץ:

אתם, על ידי [תרומתכם הכספית] אפשרתם הדפסת ספר השיחות הזה [של חמיו של הרבי], הפכתם ספר המכיל תורה ומדות טובות נגיש לאלפי אנשים, ואשר חלק מסויים מהם יושפע במציאת הדרך הנכונה ומענה על הבעיות שלהם בעולם הזה.

לכן, זהו ענין שמביא עמו, נוסף לקרן בעולם הבא, גם פירותיהם בעולם הזה ברוב טוב גשמי ורוחני.

...להבין את המבואר במכתב - במשל:

מלך גדול ששלט על כל העולם, יצא פעם מארמונו, פגש ילד בשם ישראל ואומר לו: אני מבקש ממך, שאתה תמצא את היהלומים המתאימים לכתר שלי, כדי שליובל ההכתרה שלי הכתר יהי' באמת יפה ומפואר. ישראל עשה זאת, זנח את משחקיו, מצא והביא את האבנים הטובות. מומחים ליטשו אותן וקבעו אותן בכתר ולהכתרה המלך נשא את הכתר, וכולם התפלאו על יופיו.

שכרו של הילד נקבע - שכאשר הוא יגדל ימנה אותו המלך לשר הנעלה ביותר, מעל כל השרים.

למחרת ישראל לא מצא את ארוחתו בזמן הרגיל והוא התחיל לבכות: אני השגתי את האבנים הטובות למלך, והוא לא מוודא שארוחתי לא תתאחר היום. אבל כאשר גדל - הבין שהשכר האמיתי הוא זה שעשו אותו משנה למלך. הנמשל ברור [בנוגע למצוות בכלל, על השכר הגדול בעולם הבא].

בהמשך לנזכר לעיל - משל על הסוג השני במצוות [כאשר מזכים את הרבים]: המלך ביקש מישראל שיעשה לו טובה אישית, ויתן לילדים שלו - של המלך - אוכל. ישראל זנח את כל הדברים הנוגעים לו וביצע את בקשת המלך.

לכן השכר, נוסף על השכר עבור מילוי בקשה של מלך מלכי המלכים, הוא גם שישראל לא יעמוד בצד רעב כאשר אחרים מקבלים את מזונם ע"י ההשתדלות שלו - של ישראל -, אלא גם הוא יושב ליד השולחן.

והנמשל שוב ברור.

מקור: תרגום מאגרות קודש ח"ב אגרת רפא