תשובה:
במענה למכתבו - בלי הוראת זמן הכתיבה - לאחרי הפסק ארוך, בו כותב אודות מצב פרנסתו עתה.
בכלל ידועה השקפתי, שכדאית השתדלות להסתדר בענין פרנסה שאין בה דאגה יתירה, וכמובן באר היטב מהמבואר בדא"ח בהענין שפרנסה צ"ל בלא לב ולב. לכן כדאי להתבונן ולהשתדל לשנות פרנסתו לאט לאט לענינים שלא תהי' בהם דאגה האמורה, ותקותי שבהתבוננות ובחיפוש, הנה סוף סוף ימצא את זה, והשי"ת יצליחו שיהי' בלי חיפוש יתר...
אגרות קודש כרך יט ז'קנח
במענה על מכתבו בו כותב איזה פרטים מדברי ימי חייו, ומסיים בהתאוננות על אשר קשה לו להסתדר בענין של פרנסה ותמה על זה. אף שהסיבה מובנת גם [ב]מכתבו, כיון שבשנים שעברו קבע ענין פרנסתו באופן היפך שמירת שבת קדש, וכבר מבואר בספרים הקדושים שעל ידי זה (עבודה אסורה בשבת קדש) לא רק שאין מוסיפין בפרנסה אלא אדרבה מזיקים את הפרנסה.
אבל כיון שהשם יתברך ויתעלה אמר שתשובה מועלת ויכולה לתקן גם את העבר, הנה יחליט בעצמו בתוקף הכי גדול לקיים מצות תורתנו תורת חיים, ולהשתדל למצוא מקום לפרנסה ולהסתדר בכלל באופן המותר וכשר על פי שולחן ערוך, ואז יש תקוה רבה וגדולה שבמשך הזמן יסתדר אף שבתחלתו יהי' אפשר קישוים בדבר, וכבר נאמר והי' ראשיתך מצער ואחריתך ישגא מאד.
ויראה לבדוק את התפילין שלו וכן את המזוזות במקום שהוא דר, שיהיו כשרות כדין, ובכל ים חול קודם תפלת הבקר יתן איזה פראנק לצדקה, ולאחר התפלה בבקר בכל יום וגם בש"ק ויום טוב, יאמר על כל פנים מזמור אחד מספר תהלים.
אגרות קודש כרך יב ד'רז