אם הקב״ה יודע הכל מראש כיצד יש בחירה חופשית לאדם?

תשובה:

ובהקדמה: ישנם ענינים סותרים זא"ז, וא"א אלא שאחד מהם יהי' בטל לגמרי או שלא יחולו שניהם בנושא אחד בבת אחת. וכמו בנדו"ד ענין הבחירה וענין הגזירה שהם סותרים זא"ז, ולכן אחד מהם (גזירה) בטל לגמרי - וכמו"ש (ברמב"ם הנ"ל ובכ"מ) שאין מעשי האדם בגזירה מלמעלה - או שאינו חל בנושא ההוא שחל ענין הבחירה, וכנ"ל דגזירת ועבדום חלה על כללות האומה וענין הבחירה על אישים פרטים.

ב' - כנ"ל, שאינם חלים בב"א בנושא אחד. ג' - שאף ששניהם אמתיים בב"א ובנושא אחד בכ"ז ל"ק, כי הראי' אינה צודקת.

בנדו"ד - ענין הידיעה אינו סתירה לענין הבחירה. פירוש: ידיעתי ברור שאם אזרוק מחר אבן יפול סו"ס לארץ - אין ידיעה זו עצמה סתירה לדעה שתאמר שהאבן יש לו בחירה אם ליפול לארץ או להשאר באויר, שהרי גם לפי דעה זו אפשר שיבחר האבן ליפול לארץ. אלא שידיעתי אינה אלא ראי' שאין בחירה לאבן. ואופן הראי' הוא, אשר כיון שידיעתי היא ברורה בלי שום ספק ואת"ל שיש לאבן בחירה, איך אפשר לי לדעת מקודם במה יבחר האבן. היוצא מזה - אשר את"ל שאף שאינו מובן בכ"ז יש בידי לדעת מקודם במה יבחר האבן, הרי אין כאן ראי' כלל.

או ע"י דוגמא שני': ראובן יודע עתידות שיגיד בנוגע לשמעון הנמצא בקצוי תבל (היינו שא"א שישפיע עליו בשום אופן), מעשיו ופעולותיו שבעתיד, אין אמירתו משפעת על בחירתו של שמעון. אלא שראובן יודע ששמעון יבחור בבחירתו החפשית אופן זה.

היינו שבחירתו של שמעון משנה את ידיעתו של ראובן ולא להיפך. הבחירה היא הסיבה והידיעה המסובב, והוא ממש כמו הידיעה הבאה אחר הבחירה, שפשיטא דאין סותרים זא"ז, מפני שהבחירה היתה חפשית כי לא הושפעה מהידיעה ואדרבה הידיעה תלוי' בתוצאות הבחירה וזהו, כביכו', אופן ידיעת הקב"ה. וכמרז"ל (ירוש' ר"ה פ"א ה"ג שם סוף יומא): הקב"ה רואה את הנולד. ואם תאמר כיון שהבחירה היא חפשית לגמרי א"כ איך אפשר לדעת מקודם במה יבחר - ע"ז תירץ הרמב"ם שם שאין ידיעת הקב"ה כידיעתנו ואין בנו כח לידע איך ידע הקב"ה.

אגרות קודש כרך ג  תלט