תשובה:
...ובמה שכותב אשר מרגיש הוא שינויים במצב רוחו בנוגע לעבודת השם יתברך ואהבתו.
הנה אל יפול לבו על זה חס ושלום, וכמבואר בתניא ובכמה מקומות בתורת החסידות, אשר הנ"ל בא במלחמת היצר, שלפעמים זה קם וזה נופל, ולפעמים כו' וכו',
וכמו שבכיבוש ארץ ישראל בפעם הראשונה היה הסדר מעט מעט אגרשנו, הנה כן הוא בחיי כל אחד ואחד מישראל בכבוש ארץ ישראל הרוחנית בחלקו הנופל לגורלו, שאין הכבוש נעשה בבת אחת אלא מעט מעט, ועל ידי יגיעה שדוקא באופן כזה, כהודעת רבותינו ז"ל יגעת - ומצאת.
והוא הדין לענין ההתרכזות, שכדרך בני אדם המצב הולך לטוב צעד אחר צעד ולא מן הקצה אל הקצה (לבד במקרים יוצאים מן הכלל), נכון יהיה לבו בטוח בהיוצר יחד לבם, אשר ברצונו של העובד הדבר תלוי, ואף אם לפעמים רואים נסיגה לאחור, צריכה הנסיגה לעורר כחות נוספים ואומץ נוסף, ולא חס ושלום נפילת הרוח.
וזוהי הדרך לנצחון סופי במלחמה זו.
בודאי שומר אמירת תהלים בכל יום לאחר התפלה בבוקר, וגם על דבר מנהג זה מודיע בסביבתו, ובטח ימצא גם את האותיות להסביר אשר בפרט אותם הנמצאים בצבא, שקיום צבא תלוי בקבלת עול ובמשמעת, הנה צריכים לעשות בקבלת עול במכל שכן וקל וחומר, ומה בהנוגע למפקדים, בני אדם, נזקקים להנהגה כזו, על אחת כמה וכמה ביחס למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
בברכה לבשורות טובות בכל האמור לעיל בקרוב...
אגרות קודש חי"א מכתב ג'תס