תשובה:

בפרט בהנוגע... הנה כדאי הי' לנסות להשפיע עליו על ידי הגבהה. וכידוע סיפור חסידים על אחד מגדולי חסידי רבינו הזקן, שאמרו עליו שקשה לו לעבור איזה עבירה שתהי' מפני מדת הגאוה שלו, באמרו לנפשו, וכי אני אחד מגדולי חסידי רבי גדול כ"כ אתפתה להסתת היצה"ר שעי"ז עלול אני לאבד מצבי בתוככי ישראל ובפרט בתוככי עדת החסידים.

אגרות קודש כרך ח ב'תקסב

תשובה:

במ"ש אודות מדת הכעס והגאוה, - כמו בכל הענינים דרך התיקון בזה הוא צעד אחר צעד, וההתחלה להתעכב שלא להביע הכעס או הגאוה בדבור, שעי"ז מתמעטת ההתפשטות שבמדה וכנראה במוחש, וביחד עם זה גם להתבונן בעת התעוררות מדה מ"ש בתניא פרק מ"א בתחלתו, ומהנכון שיהיו שגורים דברים אלו בפיו ומה טוב שידע אותם גם בע"פ וכמבואר מהתחלת הפרק עד דף נ"ו ע"ב, ובפרט שידוע בכתבי האריז"ל אשר ע"י כעס נחלפת הנשמה, וראה בשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע י"ט כסלו תרצ"ג ביאור מרז"ל כל הכועס כאילו כו'.

אגרות קודש כרך יז ו'תע

תשובה:

בנוגע לשאלתו בענין פרנסה, הנה בודאי צריך לעשות כלים טבעיים, וכמבואר בספר המצות להצ"צ (דף [קו, א]) ובקונטרס ומעין (מאמר [יז]), וכאשר עושים כלים בטבע הרי יתן השי"ת ברכתו להמצטרך לו ולב"ב שי'.

מה שכותב בנוגע למסחר אתרוגים, יהי רצון שאם יעשה זה יהי' בהצלחה, אבל אין זה אלא עסק ארעי, וצריך לחפש אחרי עסק פרנסה קבוע, ויגעת - ומצאת.

בטח יש לו קביעות עתים בתורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אשר זהו כלי להמשכת וקבלת ברכותיו בגשמיות וברוחניות.

אגרות קודש כרך ג תשכד

תשובה:

מ"ש במכתבו חו"ד אשר רצונו לבוא לביקור לארה"ב וטעמו ונמוקו כמ"ש במכתבו:

הנה מוכרחני לגלות דעתי שאין זה נראה לי, והטעם, זיכהו השי"ת אש קבע מושבו בארץ אשר עיני ה"א בה מרשית שנה ועד אחרית שנה, ובה גופא בירושלים עיה"ק שהיא מקודשת מכל ארץ ישראל, ובענין הנסיעה מאה"ק ת"ו רבו הספיקות והפקפוקים שבזה, ולכן אינו מובן כלל וכלל למה לו ליכנס בספיקות ולטלטל ולכתת רגליו לעבור דרך ימים נהרות ומדבריות להוציא כ"כ הוצאות ולאבד כמה זמן על הנסיעה מהתם להכא ומהכא להתם, בה בשעה אשר בכל רגע שעה ויום שהוא באה"ק ת"ו ובעיה"ק ת"ו יכול להמשיך אור ה' בעוה"ז הגשמי ולהשתדל בהפצת מעיינות הבעש"ט תלמידיו ותלמידי תלמידיו וביחוד של רבינו הזקן והבאים אחריו, באה"ק ת"ו, אשר ענין זה נחוץ שם ביותר ומיום ליום עוד מתגבר הנחיצות בזה כיון שהחשך ג"כ הולך ומתרבה ר"ל, ובשעה כזו רוצה הוא לעזוב את מקומו און זוכען גליקען, והשי"ת יברכו באריכות ימים ושנים טובות ובריאות ויעמוד חזק על משמרתו לנצל כל הזדמנות וכל ענין לחזק את האמונה ולרומם קרן ישראל סבא ולהפיץ אור החסידות תורתה מנהגי' והוראותי' בכל מקום ובכל סוג אנשים שידו מגעת.

אגרות קודש כרך ה א'תקכג

תשובה:

במ"ש אודות התכנית לבקר אצל קרובי' בחו"ל, ובטח זהו בהסכמת בעלה שליט"א.

בודאי תקשר זה עם איזה דבר מצוה, המתיר יציאה מאה"ק ת"ו. ויהי רצון שתהי' נסיעתה בשעה טובה ומוצלחת ובאופן טוב ומתוך בריאות הנכונה.

 אגרות קודש  כרך יט  ז'רמא

תשובה:

מה שכותב אשר מתכונן לעלות לאה"ק ת"ו [=ארץ הקודש תיבנה ותיכונן], ובודאי למותר לעוררו אשר נסיעה כגון זו הנקראת בפי כל בשם עלי' ולארץ הנקראת בפי כל אפילו עמי הארץ בשם ארץ הקדושה, מצריכה הכנה, ז.א. עלי' רוחנית של האדם עוד קודם נסיעתו, והחלטה מתאימה בהנוגע להתנהגות שם, ואם לויזה של בשר ודם מוכרחים בשביל להכנס לאיזה מדינה (או עכ"פ להודעה שאין זקוקים לויזה), עאכו"כ [=על אחת כמה וכמה] שמוכרחת ויזה של בורא העולם ומנהיגו, הוא אשר הבטיח ארץ ישראל לבני אברהם יצחק ויעקב, ואם בהנוגע להנהגה בכלל הדברים אמורים עאכו"כ לאופן הנסיעה שצ"ל מתאימה לדיני והוראת תורתנו הק'.

אגרות קודש כרך טו ה'תרסה

תשובה:

מה שכותב שאין יכולת לפעול מאומה בשום ענין, ח"ו לומר כן, כי התורה היא נצחית, וניתנה ביחוד לכל ואחד ואחד מישראל, וכידוע שזהו אחד הטעמים שבעשרת הדברות, וביחוד דבור הראשון והשני שכל התורה כלולה בהם נאמרו בלשון יחיד, ומזה מובן שגם עליו הזכות להתעסק בהפצת המעיינות חוצה שהם תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי'. ואף שמובן שאופני ההפצה תלוים בזמן ובמקום, אבל בכל זמן ומקום ישנה היכולת והאפשריות להפצה, ואמרו רז"ל, יגעת ומצאת, ומדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה, שכשמוסיפין בבריאות הרוחנית של הסביבה, מוסיף השי"ת כמה פעמים ככה בבריאות הרוחנית וגם הגשמית של האדם המתעסק בזה, והשי"ת יאריך ימיו ושנותיו ויחזק ויוסיף בהאור אשר בחלקו בעולם מתוך הרחבת הדעת.

אגרות קודש כרך יב ג'תתקא

תשובה:

במענה על מכתבו מח' אד"ר בו שואל חוות דעתי אשר כיון שבשום אופן אינו יכול להכניס דעתו בלימוד תורת הנגלה ותורת החסידות מפני סיבות שונות. הנה באיזה אופן עליו להסתדר עתה.

הנה א) איני מבין מה שכותב שאינו יכול בשום אופן שהוא היפך מרז"ל לא יגעת ומצאת אל תאמין יגעת ולא מצאת אל תאמין, ואפשר כוונתו שאינו רוצה, ב) בכל אופן עליו להתייעץ בזה עם המשפיע שלו על אתר שהוא נמצא אתו ויפרש לפניו את שיחתו והשי"ת יצליחו לסדר עצמו באופן המתאים לפניו בגשמיות וברוחניות גם יחד.

אגרות קודש > כרך ח > ב'תעד

תשובה:

מה שכותב אודות לימודו בתורת החסידות שלא מצא זמן על זה כיון שיש לו כמה ספרים ורוצה ללמדם, פלא ותמי' גדולה כי הרי ידוע בזהר הק' בכמה מקומות אשר פנימיות התורה, שתורת החסידות בכללה היא נשמתא של נגלה דתורה הנקראת גופי תורה, ובמילא המענה שאין לו זמן בשביל הנשמה והחיות כי רוצה להרבות בהגוף, מובן שאינה מתקבלת כלל וכלל...

אגרות קודש כרך י ג'שכד

תשובה:

מובן מעצמו, שהוספה והידור בלימוד התורה והמצוות מוסיפים בברכת השם בכל המצטרך, וכמה שלא תהי' טובה ההנהגה בתורה ומצוות, תמיד אפשר להוסיף, שהרי הם ניתנו מהשי"ת שהוא בלתי מוגבל.

אגרות קודש כרך כח י'תקסט

תשובה:

תקותי שבמסגרת פעולות צעירי אגו"ח - מנצל השפעתו על חבריו שלעת עתה נשארו עדיין בצה"ל, השפעה לקשרם יותר לעניני יהדות בכלל (שעיקרה מצות מעשיות כמובן ופשוט) ולעניני חסידות ביחוד, וכמו שכתבתי כבר לאחד, הנה כל אלו שהיו בצה"ל עליהם הזכות והחובה בזה ביותר וביותר ומכמה טעמים מובנים, והעיקר שבידם להשפיע יותר מאשר אלו שלא היו מעולם במסגרת זו

אגרות קודש כרך טז ה'תתכג

תשובה:

וכבר מלתי אמורה לכמה מאברכים הנמצאים במצב כמו הוא אשר אם כל אחד ואחד מישראל צריך, כסגנון המשנה, לקבל עליו עול מלכות שמים ועול מצות (ברכות פ"ב) על אחת כמה וכמה אלו הנמצאים בצבא, אשר בציווי מיוחד נצטוו, והי' מחנך קדוש, ולא עוד אלא שהנהגתו בזה משפיע על בטחון כל הצבא, וכסדר הפסוקים, ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך וגו' והי' מחנך קדוש ולא יראה בך וגו' ושב מאחריך ח"ו, וכיון שע"פ כתבו למד בעבר בישיבות, בודאי ימצא אותיות מאירות איך להסביר לחבריו את כל האמור.

ויהי רצון שיהיו דבריו יוצאין מן הלב ונכנסים ללב השומעים ובאופן שיביא לידי מעשה בפועל, קיום מצות מעשיות בחיי היום יומים.

ובזה נכלל גם המענה לשאלתו מהי העצה לדכאון נפשו ולטהרת הנשמה - כי מילוי תפקיד הכי חשוב ונעלה האמור, הרי זה ספוק נפשי הכי שלם אושר נפשי ומטהר הנשמה ומעלה אותה לדרגא עליונה יותר.

בברכה לבשו"ט בכל האמור,

אגרות קודש כרך יח ו'תקע

תשובה:

בשאלתו בעניני שידוך, איך לגשת לזה, לדעת שזהו הזיווג.

ידוע הוראת תורתנו הק' גם בזה, שעל האדם להתעסק בדרך הטבע (ומובן באופן דצניעות ע"פ שולחן ערוך) בחיפוש שידוך, ובורא עולם המשגיח על כאו"א בהשגחה פרטית, ינחה אותו למצוא זיווגו הטוב לפניו.

אגרות קודש כרך טז ו'קא

תשובה:

הנוגע למצבו בקיום המצות, אשר נדמה לו שרוצה לעשות תשובה, ולא עוזר.

והנה ידוע פסק תורתנו תורת חיים, אין לך דבר העומד בפני התשובה, ובודאי מה שנדמה לו הנ"ל, זהו מפיתויו של היצר הרע הרוצה להשפיע עליו נמיכת רוח ויאוש ח"ו כמו שכותב, וילמוד בספר תניא קדישא במקומות המבארים איך שמופרכת העצבות, כן אשר לא יפול לב אדם עליו באם רואה שנמצא במלחמה עם היצר, ויעין במפתח הענינים אשר בסוף תניא הוצאת קה"ת.

אגרות קודש כרך טז ו'קא

תשובה:

תקותי שלא רק מהדר בעצמו בקיום המצות אלא שגם על חבריו משפיע בזה, ודלא כהטועים טעות מבהילה אשר כשנמצאים בצבא, אי אפשר ח"ו לקיים התורה והמצוה, והרי גם זה מתחבולות היצר הרע הרוצה לצוד את האדם ברשתו, ומקרא מלא דבר הכתוב, שאדרבה - על האדם הנמצא בצבא להוסיף בעניני תורה ומצות, ובזה תלוי' הצלחת היחיד ולא עוד אלא שבזה תלוי גם הצלחת הרבים וכללות הצבא, וכמה שנאמר כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויבך לפניך והי' מחנך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך (דברים כג, טו) שמזה מובן שיכולה להיות ההצלה ונתינת האויב דוקא כאשר ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך ובאם לאו ה"ז גורם שיהי' ח"ו ושב מאחריך, שמביא לתוצאות הפכית ח"ו, ואם פוגש איזה קישוים בעניני תורה ומצות, תקותי חזקה שכאשר יפנה להרב הצבאי, בודאי יסודר הדבר, ובפרט שכאמור זה נוגע לכל הצבא, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

בברכה לבשו"ט.

אגרות קודש כרך טז ו'קא

תשובה:

במענה למכתב מכ"ז אדר כתוב עבורו, ותוכנו שנמצא הוא בסביבה של חפשים וחושש הוא להרושם שתעשה סביבה זו עליו בהנוגע לקיום התורה והמצוה וכו'.

והנה מובן אשר אדרבה כיון שנמצא הוא בצבא, על תוספת זהירות בעניני התורה והמצוה בכלל ובעניני קדושה ביחוד נצטוו כל אלה שבמצב זה, ולא עוד אלא שבהנהגתם הטובה מתאים להאמור תלוי לא רק גורלם אלא גורל כל הצבא, וכמ"ש והי' מחנך קדוש ולא יראה בך ערות דבר, - (כי באם לאו, הרי אז, ח"ו) - ושב מאחריך (דברים כ"ג טו) ועיין שם במפרשי התורה, וכיון שהקב"ה דורש את זה מאתם, בודאי שאפשר הדבר לקיים ציוויו.

ומהנכון שיתקשר עם צעירי אגודת חב"ד מאלו שהיו בצבא והם יורוהו איך להוסיף בקיום התורה והמצוה, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

בודאי יודע מהתקנה לאמר השיעור תהלים חדשי - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - בכל יום אחר תפילת הבקר, וכן אשר בכל יום חול קודם התפילה יפריש איזה פרוטות לצדקה.

אגרות קודש  כרך יז  ו'קנד

 

תשובה:

חרטה על העבר, קבלה טובה
על להבא, לימוד השיעור
ההוא פעמיים, ב״פ חי אגורות
(סענט) לצדקה.

(מענה לא׳ שהחסיר שיעור חומש מחת״ת)

תשובה:

שלום וברכה!

נודעתי מאחיו האברך הוו"ח אי"א וכו' מו"ה... שי' אשר נמצא הוא בצבא קרוב לשנה, ובטח נזכר הוא על צור מחצבתו בכל מקום שנמצא, ותקותי אשר לפעמים חושב מחשבות בלבו אשר אפשר לו שליחות מיוחדה להביא להסביבה שם נשלח ונמצא עתה, אין אתנו איש אשר יאמר ברור ובהחלט אשר ענין פלוני זהו שליחותו, אבל לפעמים תכופות הנה יש פרטים שקרוב לודאי שהם נכנסים בשליחותו של פלוני, וגם מר כיון שנצר הוא למשפחה כמשפחתו שלו היינו דבאה לו זה במסורת אבות מדור דור שמסרו נפשם על התורה והמצוה הרי קרוב לודאי שזה ג"כ מתפקידו בהסביבה בה נמצא עתה לבאר להם את האמת ואור שבתורה ובמסורת ישראל ובטח בהשתדלות הראוי' ימצא את האותיות המתאימות לביאור זה והשי"ת יצליחו.

ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות

אגרות קודש כרך ו א'תתנז

תשובה:

ויהי רצון אשר ינצל את הכשרונות שחונן בהם והשפעתו שניתנה לו מהשגחה העליונה, להפצת התורה והיהדות בחוגים ההולכים ומתרחבים וביחוד בתוככי בני ישראל הנמצאים בצבא.

וכבר מלתי אמורה במקם אחר בארוכה יותר, אשר מכל ענין יש ללמוד הוראה בעבודת האדם לקונו, ובפרט מאותו הענין והמצב בו נמצאים כמה שנים, ובנדון זה אשר יסוד הצבא וקיומו תלוי בקבלת עול תמימה מבלי להקשות קושיות ואפילו לא לשאול שאלות, כי אם לכל לראש לקיים הפקודה במילואה.

ועוד נקודה שני', אשר חלישות של אחד מבני הצבא בהאמור, אין זה ענין פרטי שלו לבד, כי אם נוגע לכל חבריו בהפלוגה שלו, ועל ידי זה גם במחנה הצבא בכלל, ולהגנת המדינה בכללותה.

ואם בהנוגע לפקודות הנאמרים על ידי בשר ודם, הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה לפקודותיו של המצביא הראשי של כל הבריאה כולה, מלך מלכי המלכים הקב"ה, והאריכות בזה אך למותר.

בברכה שיצליח בכל האמור, אשר נקודה פנימית בזה להוסיף בהנהגת עצמו באופן דטופח על מנת להטפיח, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

אגרות קודש כרך יח ו'תתכב

תשובה:

במ"ש אודות אחיו הגדול ממנו בשנים, שאינו דתי כ"כ ואינו יודע איך להשפיע עליו.

רואים במוחש שתעמולה היותר טובה היא על ידי שמראים בעצמו דוגמא חי', איך צריכה להיות הנהגת איש הישראלי, כוונתי שבאם הוא יהי' זהיר בהנהגתו היום יומית שתהי' מתאמת להוראת תורתנו הק' תורת חיים, הרי זוהי תעמולה הכי יעילה גם בהנוגע לאחיו שי', ונוסף על זה צריכים שאלו ידידיו ומכיריו שהם בגילו של אחיו או יותר מבוגרים ממנו ישפיעו עליו בכיוון האמור.

אגרות קודש כרך יז ו'ר